ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

"לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט" ;">

דף הבית בית מדרש ציבור וחברה מדינת וממשלת ישראל Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

כה ניסן תשס"ח

"לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט"


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל

השבוע, בין יום הזכרון לשואה ולגבורה, יום הזכרון לחללי צה"ל ונפגעי הטרור ויום העצמאות, נדון בחיזוקה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ולא רק כמדינת היהודים מבחינת מערכת המשפט.

פעמיים מדגישה התורה בפרשתנו את הציווי:
" לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט " (י"ט טו, לה).
אנו למדים מכך עקרון יסוד חשוב מאוד. מצד אחד, סימן ההיכר של כל חברה מתוקנת הוא קיומה של מערכת משפטית, גם בני נח נצטוו על כך. מאידך גיסא, קיומם של בתי דין עדיין איננו מבטיח צדק. לכן התורה מדגישה שוב ושוב:
" לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶך ָ" (שם טו).
למען הסר ספק, התורה מדגישה זאת כלפי בתי דין שאמורים לפסוק על פי דין תורה ולא רק על בתי משפט הפועלים בעיקר על פי שיטות משפטיות זרות. חובת נקיון הכפיים, שמירה על כללי אתיקה וסדרי דין הינה כפולה ומכופלת כלפי מי שמייצגים את השכינה בשבתם בדין בבחינת:
"אֱלֹקים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט" (תהלים פ"ב א).

ננסה השבוע לדון בקצרה, בשאלת ה"פשרה" ומקומה בתוך מערכת המשפט על פי דין תורה.
נחלקו תנאים בשאלה זו, לדעת רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי:
"אסור לבצוע (לעשות פשרה בדין), וכל הבוצע - הרי זה חוטא, ... ועל זה נאמר (תהלים י') וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ יְקֹוָק, אלא: יקוב הדין את ההר, שנאמר (דברים א') כי המשפט לאלהים הוא" (סנהדרין ו ע"א).
לדעתו, חובת הדיינים לרדת לעומק הסוגיא ולהכריע על פי היושר הנובע ממידת הדין. כל פסק דין אחר, הרי הוא בבחינת חטא והוא מעין "ברכה" ח"ו כלפי מעלה. לשיטתו ברור מדוע הגמרא מכנה את הדיינים הפוסקים על פי פשרה "דייני דחצצתא" (בבא בתרא קלג ע"ב) כמוסבר ברשב"ם (שם): "דייני פשרה שאין בקיאין בדין וחוצצין מחצה לזה ומחצה לזה כדין ממון המוטל בספק ורבינו חננאל פירש חצצתא בית הקברות (כלומר הם ראויים להגיע לשם)".


לעומת זאת, לדעת רבי יהושע בן קרחה:
"מצוה לבצוע (לעשות פשרה), שנאמר: (זכריה ח') אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם . והלא במקום שיש משפט - אין שלום, ובמקום שיש שלום - אין משפט. אלא איזהו משפט שיש בו שלום - הוי אומר: זה ביצוע"
(סנהדרין וע"ב).
לדעתו, חלק מתפקידה של מערכת המשפט הוא גם ליצור אוירה של שלום ורעות בין מרכיבי החברה. על הדיינים לקחת בחשבון גם מטלה זו המוטלת על שכמם בשבתם על כס המשפט.

הלכה למעשה נפסק, כי על הדיינים מוטלת חובה להציע לבעלי הדין להתפשר לפני פתיחת הדיון המשפטי. אבל אסור לבית הדין לכפות עליהם פשרה טרם הדיון.
מצד אחד, נתקבלה דעתו של רבי אליעזר, שאסור להושיב דיינים שאינם מסוגלים להגיע לחקר האמת על פי דין או שאין להם מספיק ידע הלכתי ועל כן הם ינסו לפסוק פשרה שתרצה את שני הצדדים, כיון שזה בעצם " עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט ".
מצד שני, הליך משפטי מטבעו הינו מייגע, דורש זמן מרובה, משאבים רוחניים וחומריים. ההליך דורש פעמים רבות חשיפת סודות מסחריים ודרכי פעולה ולעתים גם גילוי המצב הכספי האמיתי, ששונה בהרבה מקרים ממה שמוצג כלפי חוץ. ברבים מן המקרים יש בטענות שני הצדדים מן הצדק וההכרעה על פי דין לא תצבע בצבעי שחור ולבן.

לכן, מן הראוי להציע לשני הצדדים, לפני פתיחת הליך חקר האמת, לשקול אפשרות להגיע להבנה שתיקח בחשבון את מכלול הענינים כפי שהם נראים מנקודת המבט, גם של הצד השני.

אנו תפילה לקב"ה שמצד אחד יזכה אותנו בבתי הדין של "משפט והלכה בישראל" הפועלים לצד "ארץ חמדה"
להיות בבחינת " בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶך" ומאידך שירחיק אותנו מן האיסור של " לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט ".
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il