בית המדרש

  • אורות ארץ ישראל
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' חיים שלמה בן יעקב איל

הקדמה לספר 'אורות'

ספר "אורות" - "שפע קדש הקדשים". הרב כותב בצורה שונה כמעט לחלוטין מכל הספרים המקובלים בדברי תורה, מוסר והשקפה. כיצד יש ללמוד את כתבי הרב?

undefined

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

תמוז תשס"ח
5 דק' קריאה
רבות ברכותי לאחים היקרים, הרב עמיחי נ"י והרב נתנאל נ"י למשפחת אייל, על היוזמה להוציא לאור את השעורים שנאמרו על ידי על אורות ארץ ישראל ואורות המלחמה למרן הרב.
יוסף ד' עליכם את ברכתו לעלות במעלות התורה עוד ועוד, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות את כל דברי התורה.

אמנם דברים שבע"פ אי אתה רשאי לכותבם, אך מכיוון שהכתיבה מיועדת לתלמידי הישיבה ששמעו את השיעורים, נעניתי לרצונם של האחים בשמחה בברכה ובתודה.
חזקו ואמצו
זלמן ברוך מלמד

ספר "אורות" - "שפע קדש הקדשים"
בראש ספר זה מופיעה הקדמה של מורנו ורבנו הרצי"ה זצ"ל. בהקדמה מגדיר מו"ר את הספר - "שפע קדש הקדשים של ספר האורות הזה". הדבר מזכיר לנו את דברי רבי עקיבא 1 , שאמר שכל הכתובים קודש ושיר השירים קדש הקדשים. גם זאת יש להבין. מדוע דוקא שיר השירים נחשב כקדש קדשים? נראה שהביאור נעוץ בכך, שתוכנו של שיר השירים הוא האהבה שבין כנסת ישראל לקדוש ברוך הוא. בשיר השירים מתואר בצורה חיה ובהמשלה מוחשית מאוד הקשר העמוק שבין ישראל וריבונו של עולם, שעובר תהליכים שונים, ונשאר קיים למרות הכל. הקשר הוא כה עמוק עד שגם כשישנו ריחוק, ישנם געגועים עצומים. אי אפשר שלא לחכות בכל רגע לקשר עם ריבונו של עולם. שם מובע הקשר המוחלט הזה שבין ישראל לאביהם שבשמים והיות עם ישראל עם סגולה, ולכן אמר רבי עקיבא ששיר השירים הוא קדש קדשים.
הסגולה הישראלית היא השורש לכל הופעת התורה בישראל, "אשר בחר בנו כל העמים ונתן לנו את תורתו" 2 . הרצי"ה היה חוזר שוב ושוב על ביאור ברכת התורה הזו. הפסוק בירמיה אומר - "על מה אבדה הארץ... ויאמר ה' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה" 3 . מספרת על כך הגמרא בנדרים 4 : "אמר רב יהודה אמר רב: מאי דכתיב 'מי האיש החכם ויבן את זאת'. דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולא פירשוהו, עד שפירשו הקדוש ברוך הוא בעצמו, דכתיב 'ויאמר ה' על עזבם את תורתי וגו'' - היינו לא שמעו בקולי היינו לא הלכו בה! אמר רב יהודה אמר רב: שאין מברכין בתורה תחילה". שואל הר"ן 5 בשם רבינו יונה: כיצד לא הבינו החכמים והנביאים שעזיבת התורה היא הגורם לגלות? ומתרץ הר"ן, שאכן הסיבה היא שלא ברכו בתורה, היינו שאמנם למדו תורה אבל לא היה יחס נכון לתורה. כשאין יחס נכון כל הקשר לתורה פגום. מתוך כך באה כל הירידה הרוחנית. אם כן, שורש הכל הוא היחס אל התורה, אהבת התורה והכרת ערכה.

מו"ר הרצי"ה הוסיף עוד נקודה – "שלא ברכו את ברכת התורה תחילה" הכוונה לברכת "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו", היינו שלא שמו לב לתוכן העמוק של הברכה האומרת שנתינת התורה היא מתוך הבחירה בעם ישראל מכל העמים. הקדוש ברוך הוא לא נתן את התורה לאף אומה ולשון אלא בחר בעם סגולה ועל כן נתן לו את התורה. מי שלא מכיר את הסגולה לא מבין את ערכה של התורה, וממילא באה הדרדרות. זה מה שאמר הקדוש ברוך הוא בפתיחת עשרת הדיברות - "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" 6 . יציאת מצרים, הבחירה האלוקית בנו, הביאה למתן תורה. ההכרה הסגולית היא באמת התוכן המרכזי של ספר אורות - הכרה בסגולת ישראל, בערכם של ישראל, ומתוך כך בעניינו של הדור המיוחד שלנו, דור התחייה, דור הגאולה, שהוא מורכב בהופעותיו, נמצא בתהליך של התחדשות של האומה החוזרת לארצה, ובעומק הדברים חוזרת לתורתה. לכן הגדיר מו"ר את הספר כ"שפע קדש הקדשים". הכרת סגולת ישראל היא השורש של הכול.

הקשר של ישראל לריבונו של עולם הוא קשר שאינו נובע מהכרות שכליות או ממעלות מיוחדות, שעם ישראל מוכשר מכל העמים, בעל מידות טובות מכל העמים, יפה, גיבור או חכם מכל העמים. זהו קשר שנובע ממקור עליון, מעל השכל, מעל כל כוחות הגוף, קשר אלוקי. לישראל יש נשמה אלוקית. בבחירה האלוקית נטע הקדוש ברוך הוא ניצוץ אלוקי בכל האומה בכללה ובכל יחיד ויחיד בה. הניצוץ הזה לא יכול להתבטל אף אם יתכסה בהמון כיסויים. על כן, אפילו מהמצב הירוד ביותר שיכול להיות, אפשר לעורר מחדש את הניצוץ הזה, לקום לתחייה ולשוב למדרגה העליונה.

ספר זה נקרא "אורות". כל כתבי הרב נקראים בשם "אורות" - בתוך הספר מופיעים "אורות ארץ ישראל", "אורות המלחמה", "אורות התחיה", וכן "אורות ישראל" ועוד. "נר מצוה ותורה אור" 7 . הספר מחולק לכמה חלקים, הראשון שבהם הוא, שלא במקרה, "אורות ארץ ישראל".

סגנון כתבי הראי"ה
חשוב להקדים כמה דברים בבואנו ללמוד את דברי הרב. הרב כותב בצורה שונה כמעט לחלוטין מכל הספרים המקובלים בדברי תורה, מוסר והשקפה. בדרך כלל כתבי הראשונים והאחרונים עוסקים בהדרכה מעשית על דרך החשיבה והמנהג בפועל. הרב לא עוסק בזה. מי שמנסה ללמוד מהרב מה לעשות בפועל צריך להעביר את הדברים בכמה מעברים מהשלב הכללי המופשט הרוחני שהרב מדבר עליו אל המשמעות המעשית. אי אפשר לקחת את הדברים וליישם אותם מיד. הרב שט במרומים, מסתכל על העולם באופן היותר כללי והיותר רחב, ומרים אותנו אל הגובה הזה על מנת ללמד אותנו כיצד להסתכל על המציאות, על המאורעות המתרחשים, באופן יותר רחב וכללי. כמובן שמזה אפשר להסיק גם מסקנות מעשיות, אחר שיעברו כמה שלבים, מה הדברים מחייבים אותנו בפועל, ולאן נפנה את כוחותינו. אך הרב לא עוסק בזה, אלא בהתבוננות, בהתרשמות. הרב לא בונה את דבריו באופן שכלי, הנחה אחר הנחה, ואינו מוכיח שום דבר ממה שהוא אומר. אם נשאל על סמך מה אמר הרב את הדברים, לא נמצא תשובה בדברי הרב, אם כי כול דברי הרב מקורם בחז"ל. הרב רואה את הדברים - הראי"ה - וכותב את התרשמותו. כך מראה לנו הרב את הסתכלותו האמונית על המציאות, על מהלכים כלליים שמתרחשים, על עם ישראל לדורותיו. הרב סוקר במבט רחב את עניינו של עם ישראל לדורותיו ובפרט בדורות האחרונים, את היחס בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא.

יש אנשים שלא מתחברים לדברי הרב. הם קוראים את הדברים ולא מבינים מה יוצא להם מזה. מי שמחפש את התכלית המעשית בדברי הרב לא ימצא אותה מיד. כשבאתי לישיבת "מרכז הרב" ונכנסתי לשיעורים של הרצי"ה, פעמים רבות לא הבנו שיחות שלמות מדבריו. רק אחרי כמה חודשים התבהרה התמונה - משהו עמוק שהיה קשה להבין בהתחלה. רק אחרי זמן רב הבנו שהרצי"ה בדרכו של הרב, שאיננו מדבר על פרטי המציאות אלא נותן משקפים. מי שצריך משקפים יודע שבלעדיהם הוא רואה הכל מטושטש. המשקפים מאפשרים לראות הכל בצורה בהירה. הרב נותן את דרך ההסתכלות וממילא כל מה שנראה יראה אחרת. אם אתה מבין את עניינה של התורה ושל ישראל, אחר כך כל לימוד התורה הוא אחר, כל יהודי ויהודי נראה באור אחר, וכן המבט על ארץ ישראל. אם כן יש להתאזר בסבלנות.

יש כאלה שמיד ירגישו רוממות. כשהייתי בן חמש עשרה קניתי ספר אורות, למדתי בו והייתי מרגיש התרוממות כל כך נפלאה. בעיקר אהבתי את מאמר הצימאון לא-ל חי שבתחילת "זרעונים". אחרי שנים רבות הסתכלתי במאמר זה, וחשבתי בלבי הרי מאמר זה הוא כל כך קשה להבנה, יש ללמוד אותו בעומק. כיצד התלהבתי בגיל חמש עשרה מהדברים? יש בדברי הרב משהו מרומם. אדם יכול לקרוא את הדברים בלי להבין, ולהרגיש רוממות מיוחדת במינה. למעשה, הדבר קיים גם בזוהר ובשאר כתבי פנימיות התורה, שיכול אדם לקרוא בלי להבין, אבל להרגיש שהדבר שייך למשהו גבוה מאוד. הדברים נכתבים בלשון מאוד שירית מרוממת. אבל יש אנשים שהשירה איננה התחום שלהם - הם אוהבים דברים ברורים וחדים. יש להתאזר בסבלנות ולדעת למה לצפות. יש לצפות לכך שבמשך הזמן המבט יתרחב, ואז פתאום יתגלה לעיני כל לומד שההסתכלות שלו היא גבוהה ורחבה יותר ממי שלא למד את הספר.


^ 1 ידים ג, ה.
^ 2 מתוך ברכת התורה.
^ 3 ט, יא-יב.
^ 4 פא, א.
^ 5 שם, ד"ה דבר.
^ 6 שמות כ, ב.
^ 7 משלי ו, כג.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il