ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבי יעקב בן אברהם ועיישה סבג
"רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה" (דברים י"א כ"ו).
"אונקלוס" מתרגם את סוף הפסוק "ברכן ולוטין" (קללה). ואילו יונתן בן עוזיאל ותרגום ירושלמי מתרגמים "וחילופא". יש להבין מה טעם השוני בין התרגומים, ויותר יש להבין את תרגום ירושלמי מה הכוונה שהקללה היא חילופא של הברכה, בד"כ תחליף זהו משהו דומה ועומד במקום ולא דבר והיפוכו".
הגמ' במס' ברכות (דף ס:) דנה בדברי המשנה חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. והתנן על בשורות טובות אומר הטוב והמטיב על בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת, אמר רבא לא נצרכא אלא לקבליינהו בשמחה, רש"י מוסיף לברך על מידת פורענות בלבב שלם.
בהמשך מובא בגמ' בשם רבי עקיבא לעולם יהא אדם רגיל לומר 'כל דעביד רחמנא לטב עביד'. והגמ' מביאה סיפור כיצד ר' עקיבא יישם את דבריו בפועל. כשהוא לן בשדה היו עמו תרנגול חמור ונר. והרוח כבתה את הנר, חתול אכל את התרנגול ואריה טרף את החמור. בכל זאת תגובת ר"ע היתה 'כל דעביד רחמנא לטב'. בלילה גיס חיילים שבה את כל הסביבה ואז הוכיח ר' עקיבא איך שהתברר למפרע שהכל לטובה כי אילו היה נר דלוק הגיס היה רואה אותו ונעירת החמור וקריאת התרנגול היתה מסגירה אותו בידי הגיס.
המהרש"א באגדות מקשה מדוע הגמ' לא מביאה כדוגמא למברך על הרעה כמו שמברך על הטובה את הסיפור של נחום איש גם זו [מס' תענית דף כא.] שנשלח עם ארגז מלא אבנים יקרות לקיסר כדי לבטל גזירה, וכששהה בערב במלון קמו אנשי המלון ורוקנו את הארגז ובמקום האבנים היקרות הניחו עפר. תגובת ר' נחום היתה 'גם זו לטובה'. כשראה המלך את העפר חשב שצוחקים עליו ורצה להרוג אותו וגם אז התגובה היתה "גם זו לטובה". בסופו של דבר אליהו התחזה לאחד משריו ואמר שכנראה זה עפר של אברהם אבינו שנלחם בו במלכים שהעפר היה הופך לחיצים ובכוחו של העפר הצליח המלך לכבוש מדינה שעד כה לא הצליח, ולכן נתן לו במקום העפר אבנים יקרות וכבוד גדול. א"כ שואל המהרש"א, הרי היה ניתן להביא זאת כדוגמא שצריך לקבל הרעה כמו הטובה ומשיב שהגמ' העדיפה את דברי ר"ע ששלב בדבריו גם את הקב"ה 'כל דעביד רחמנא' מדברי ר' נחום שאמר משפט סתמי 'גם זו לטובה'.
הערה נוספת שיש להעיר מדוע ר"ע משתמש בלשון ארמית ואילו דברי ר' נחום נאמרו בלשון הקודש. שמעתי מפי הגאון ר' מיכל זילבר שליט"א שלשון הקודש היא דרגה גבוהה יותר מלשון ארמית המסמלת גלות ונקראת בספרי חן, "האחוריים של לשון הקודש" ובאמת ר' נחום נמצא בדרגה גבוהה יותר. במקרה של ר"ע רואים עכשיו מצב של קללה, מקבלים אותו בשמחה, בוטחים בד' שזה יתגלה כטובה ורק בדיעבד מגלים באמת את הטובה שבקללה. ואילו נחום איש גם זו רואה עכשיו לכתחילה שהעפר, הוא עצמו הטובה ואיך הוא אמור להציל את ישראל מהגזרה. יתכן שזו הסיבה שהדוגמא של נחום איש גם זו איננה מובאת כיון שאין עדיין תביעה מאיתנו להגיע לדרגה הנעלית ביותר.
תרגום אונקלוס הוא תרגום בבל, מקום שההעלם וההסתר הוא בתוקף, היסורים נתפסים כפי שהם נראים בפשטות ענין של קללה. ורק בעתיד יתגלה שבעצם 'כל דעביד רחמנא לטב עביד'. אולם תרגום יונתן ותרגום ירושלמי [לדעת הערוך זהו אותו תרגום] תרגום של ארץ ישראל, ההסתכלות היא כבר בדרגה גבוהה יותר וחודרת יותר לפנימיות הדברים. היסורים הם עצמם אופן של המשכת הברכה, הם גילויים של גאולה, 'גם זו לטובה'.
וזוהי כוונת הנביא בנחמתו "אנכי אנכי הוא מנחמכם", ראיית החסדים בתוך היסורים היא גילוי כפול של 'אנכי' לעומת הגילוי של 'אנכי' במעמד הר סיני שהיה בניסים גלויים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.

שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.

ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים

יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.

רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה

יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.

ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.

שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.

אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.

מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.











