ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
הגם שפירט הכתוב את אשר שמע יתרו, מביא רש"י את דרשת חז"ל "מה שמועה שמע ובא - קריעת ים סוף ומלחמת עמלק". הוי אומר שיציאת מצרים לא היא לבדה שהשפיעה על יתרו, אלא הדברים שבאו כתוצאה מיציאת מצרים, קריעת ים סוף ומלחמת עמלק, הם הגורם העיקרי.
יש להבין כי בשני הדברים יש בהם כדי להבליט את מעמדו של משה. בקריעת ים סוף: "נטה ידך על הים", ובמלחמת עמלק: "כאשר ירים משה ידו", משום כך הודגש: "אשר עשה אלקים למשה ולישראל". יתרו התרשם בעיקר מהנעשה למשה ועל ידו לישראל.
משה חי בבית יתרו ויכול היה יתרו לראות את אורחות חייו, אמונתו ודבקותו במי שאמר והיה העולם. אין כל ספק שיתרו אשר חתר כל ימיו להגיע לידיעת האמת, שמע ממשה לא פעם על אמונתו, שהאלקים בורא העולם, הוא גם מנהיגו והוא גם מתגלה אל מאמיניו, האדם שיצר בצלמו, והעניק לו כוחות המאפשרים לו להיות שלוחו של מקום עלי אדמות, ורצון האלקים שהאדם יאמין בכוחות האלקיים הטמונים בו, בבחינת "וגם בך יאמינו לעולם".
בקריעת ים סוף הגיעו ישראל לדרגה של "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" וזה חזר אח"כ במלחמת עמלק, שה' הנלחם להם על ים סוף ונלחם להם עם עמלק - ידיו של משה משפיעות על כך, "וכאשר ירים" "וכאשר יוריד", קובעים את הנצחון. השמועה על הכוחות הטמונים באדם שנברא בצלם, שנתגלו בשתי תופעות אלו לאחר יציאת מצרים, השפיעו על יתרו ולפיכך בא.
(התשנ"א)
ב'
רבותינו זכרונם לברכה, גינו את הטוב שבגויים ונראה לנו כי ההוכחה הטובה ביותר לכך - יתרו. וישמע יתרו - על קריאת ים סוף ועל מלחמת עמלק, על גאולתם של ישראל וחלקו של משה, מצד אחד הוא שמח אבל שמחה מהולה בעצב "ויחד יתרו" - עשה בשרו חדודין חדודין, (רש"י בשם חז"ל). שמח - על כל הטובה שעשה ה' לישראל, ועצב - על אבדנם של רשעים, שזה כשלעצמו צריך להביא ל"רינה".
כל דברי חכמינו ז"ל - מקורם מסגנונה של תורה ויש להבין למה פרשו הם את "ויחד יתרו" שמקורו הוא חדוה, ששת לשונות השמחה - ששון ושמחה גילה רינה דיצה וחדוה - ואילו אמל יתרו ראו זאת כמצב חדודין חדודין?
ונראה שזה באמת קשור למשמעותם של לשונות השמחה כפי שפרשום פרשנינו: ששון - הוא ביטוי למי ששמח על דבר שנאבד ממנו והוא קבלו בחזרה, שמחה - משמעה שאדם משיג דבר שלא היה לו מעולם. חדוה - דבר שהשיג ע"י צער ויסורין. בשבע ברכות אנו אומרים ששון ושמחה חתן וכלה, כי החתן מקבל את מה שאבד - וששון הוא אצלו, ואילו הכלה מקבלת את מה שלא היה לה - אצלה זו שמחה. ועל החדוה מצאנו: "ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם" - שבי הגולה זכו לדבר מתוך צער ויסורים. "ויחד יתרו" - צר היה לו בשמחתו.
(התש"ס)

מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?

למה ללמוד גמרא?

שתי דקות על בדיקת חמץ

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?

מה המשמעות הנחת תפילין?

כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?

איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?

האם מותר לפנות למקובלים?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















