פרשני:בבלי:נזיר י ב

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

נזיר י ב

חברותא[edit]

ואמר: "העולם סבורים שאין אדם יכול להעמידה, והרי זה כאילו אמרה  1  פרה זו אין אני עומדת, ואני אומר, אדרבה הריני נזיר מיין אם לא עמדה (תעמוד) הפרה", ואחר כך עמדה הפרה מאליה.  2 

 1.  בפשוטו, כשם שיש לפרש את המשנה לפי שיטת רמי בר חמא כשלשת השיטות שכתבו התוספות בעמוד א ד"ה פרה והובאו לעיל בהערה, כך יש לפרש אף לדעת רבא, ואכן כך פירש הרא"ש את הסוגיא, ראה בכל דבריו. אלא שהתוספות ד"ה פרה כתבו בתחילת דבריהם "לשינויא דרמי בר חמא יש לפרש לישנא דמתניתין הכי כו"', ואף בסוגיין לא הזכירו את מסקנתם לעיל שהנזיר אמר רק את "דברי הפרה", ומשמע שהם מפרשים בדברי רבא כפירושם הראשון לעיל (וכדעת המפרש), ועל כן נתפרש בפנים על דרך זו, (וטעם השינוי צריך תלמוד).   2.  אין להקשות "מי קתני מאליה" כמו שהקשה רבא עצמו על רמי בר חמא, דרק עיקר הדבר במה שתולה נדרו צריך התנא לשנות, ומה שעשתה הפרה אחרי כן אין צריך לשנות - על פי תוספות בעמוד א' ד"ה מי; (ובפרט שזה מוכרח מתוך מחלוקת התנאים).
וכך מתפרש לשון המשנה לפי רבא:
"אמרה פרה" - באופן עמידתה - "אינני עומדת", ואני אומר: "הריני נזירה" כלומר: נזיר מיין מחמתה "אם - אינה  3  - עומדת" (חסורי מיחסרא המשנה מילת "אינה"), "אני" כלומר: הריני מקבל עלי נזירות, וכפל לשונו של הנודר הוא.

 3.  ואם תאמר: הרי רבא אף הוא מוסיף על המשנה, והוא עצמו הרי הקשה על רמי בר חמא "מי קתני מאליה"! ? ביארו התוספות, שהיות ומתוך פלוגתת התנאים מוכח החסרון, הרי שכל כי האי גוונא אמרינן חיסורי מיחסרא והכי קתני. ולפירוש הרמב"ם וסייעתו שכלל לא נזכר במשנה לשון הנודר, לא קשיא - "ארזי הלבנון". ולפירוש הרא"ש במסקנא יש לומר, שהנודר אומר בשם הפרה שאינה רוצה לעמוד, הריני נזירה אם אעמוד (וזהו לשון המשנה), והרי הוא - הרוצה שתעמוד הפרה - כאומר על עצמו הריני נזיר אם לא תעמוד הפרה, ראה ברא"ש, וחידוש הוא שאמירת התנאי "בשם הפרה", פועלת תנאי הפוך כלפי הנודר.
ונחלקו בית שמאי ובית הלל מה היתה כונתו כשאמר "אם לא עמדה": בית שמאי סברי: תורפיה (גילוי דעתו  4  ורצונו) דהאי גברא (הנודר) משום אוקמה בידיה דוקא  5  הוא, והא לא אוקמה שהרי מאליה עמדה, והרי היא כמו שלא עמדה, ולפיכך  6  אמרו בית שמאי: הרי זה נזיר.

 4.  נתבאר על פי תוספות ד"ה ואמר וד"ה פרה בעמוד א.   5.  תורפיה: גילוי דעתו, וכמו "מניחה במקום התורפה", וכן "תורף" שהוא גילוי השטר ועיקרו - רא"ש.   6.  ואם אחרים העמידו אותה, הרי היא כעמדה מאליה - רא"ש; ולשון תוספות: "ולבסוף נעשה מעשה שלא טרח בה ולא יגע בה להעמידנה ועמדה מאליה".
ובית הלל - האומרים אינו נזיר - סברי:
תורפיה דהאי גברא משום דרביעא הוא (רצונו של הנודר היה שתקום הפרה ולא תרבוץ), והא קמת (והרי עמדה הפרה) ונתקיים רצונו, ועל כן אינו נזיר.
ומקשינן: אי הכי, לדבריך שאמר הנודר במפורש "הריני נזיר מיין", אימא סיפא שממנה מוכח שלא כדבריך, דקתני סיפא:
אמר רבי יהודה: אף כשאמרו בית שמאי שאמירתו אמירת נדר היא, לא אמרו אלא באומר הרי פרה זו עלי קרבן -
ואם תאמר באומר "הריני נזיר מיין", מדוע תיאסר הפרה בקונם כקרבן, הרי אמר להדיא נזיר מיין ולא מן הפרה!?
ומשנינן: אלא הכא במאי עסקינן:
כגון דאמר: "אמרה פרה זו, אין אני עומדת, ואני אומר, אדרבה הריני נזיר מבשרה של הפרה, אם לא עמדה הפרה", ואחר כך עמדה מאליה.
וביאור מחלוקת בית שמאי ובית הלל היא:
בית שמאי סברי: תורפיה (רצונו) דההוא גברא דוקא משום אוקמה בידיה (בעצמו, ושלא על ידי אחרים) הוא, והא לא אוקמה, ולכן נזיר הוא.
ובית הלל סברי: תורפיה (רצונו) דהאי גברא לנדור משום דרביעא, והא קמת ולא נתקיים התנאי, ולכן אינו נזיר.
ופרכינן: וכי בית הלל סברי דאי לא קמת (אם לא תעמוד הפרה) אכן הוי נזיר!? שהרי לדבריך, טעמם של בית הלל שאינו נזיר אינו אלא מחמת שסוף סוף עמדה הפרה, ומשמע שאם לא כן הרי הוא נזיר.
והאמרי (הרי בית הלל סוברים) שהאומר "הריני נזיר מן הגרוגרות" אינו נזיר כיון שיש כאן נזירות וחרטה, והוא הדין באומר "הריני נזיר מן הבשר",  7  ואם כן איך אתה מפרש לדעת בית הלל שאינו נזיר רק מחמת שעמדה הפרה!?

 7.  משמע להדיא, שאם היתה דעתו משום דרביעא, לא היה נזיר אם עמדה מאליה כי לא נתקיים התנאי. וכתב בחידושי רבי מאיר שמחה, דצריך לחלק (על פי התוספות לב, ב) בין מה שאמרו בית שמאי נזירות בטעות הויא נזירות, לבין כאן שהיה סבור שיעמידנה ולא יהיה נזיר. וראה עוד שם, שלדעת הרמב"ם אי אפשר לומר כך, וצריך לחלק בין תנאי על עבר שהוא נזיר תיכף, לבין תנאי עתידי בלשון "אם" שעדיין לא נתחייב בשום אופן, רק כשיתקיים התנאי.
ומשנינן: אכן, בית הלל עצמם סוברים שבכל אופן אינו נזיר, ומשום שהתחרט מקבלת הנזירות, אבל מה שאמרו בית הלל לבית שמאי במשנתינו - לטעמייהו (לשיטתם) דבית שמאי קאמרי; וכך אמרו בית הלל לבית שמאי:
לא מיבעיא לדידן (לשיטתנו) שאדם יכול להתחרט ממה שקיבל על עצמו נזירות -
הרי שאפילו לא קמת הפרה, נמי לא הוי נזיר, שהרי מה שאמר "מבשרה" חרטה היא ובטלה הנזירות.
אלא אפילו לדידכו (לשיטתכם) דאמריתו (שאתם אומרים): אין חרטה מועילה בנזירות, והאומר "הריני נזיר מן הבשר" הוי נזיר - אודו לן מיהת (על כל פנים) דתורפיה דהדין גברא משום דרביעא, והא קמת, ולא נתקיים התנאי ואינו נזיר.  8 

 8.  דלא מסתבר לפרש טעמם של בית הלל משום דמיחלף בשר ביין, ואילו גרוגרות בענבים לא מיחלף, שהרי בית הלל דנו עם בית שמאי גם באופן שאמר הריני נזיר מקרשי הדלת, ושם אי אפשר לומר דהויא נזירות משום איחלופי, וכמבואר בסוגיא לעיל.
ובית שמאי החולקים ואומרים הרי זה נזיר, סוברים:
לאו כדברי בית הלל, כי תורפיה דהאי גברא משום אוקמה בידיה הוא, והא לא אוקמה ונתקיים התנאי והרי הוא נזיר.


דרשני המקוצר[edit]

מסכת נזיר בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב | דף נ ע"א | דף נ ע"ב | דף נא ע"א | דף נא ע"ב | דף נא ע"ב | דף נב ע"א | דף נב ע"ב | דף נג ע"א | דף נג ע"ב | דף נד ע"א | דף נד ע"ב | דף נה ע"א | דף נה ע"ב | דף נו ע"א | דף נו ע"ב | דף נז ע"א | דף נז ע"ב | דף נח ע"א | דף נח ע"ב | דף נט ע"א | דף נט ע"ב | דף ס ע"א | דף ס ע"ב | דף סא ע"א | דף סא ע"ב | דף סב ע"א | דף סב ע"ב | דף סג ע"א | דף סג ע"ב | דף סד ע"א | דף סד ע"ב | דף סה ע"א | דף סה ע"ב | דף סו ע"א | דף סו ע"ב