פרשני:בבלי:נזיר כב א

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

נזיר כב א

חברותא[edit]

לכן תנא נמי רישא: "סופגת את הארבעים", אף שהוא פשוט.  1 

 1.  הקשו התוספות: אם תמצי לומר דבעל מיעקר עקר, אם כן למה נקטה המשנה בסיפא שאינה לוקה את הארבעים אם היפר לה ואחר כך נטמאה, והרי אפילו אם נטמאה ואחר כך היפר לה אינה לוקה את הארבעים, כיון שבעל מיעקר עקר! ? ותירצו: משום רבי יהודה נקטה כן המשנה, ולהשמיענו שאפילו אם היפר לה תחילה ואחר כך נטמאה הרי היא לוקה מכת מרדות כיון שנתכוונה לאיסור.
תא שמע מברייתא - שהובאה לעיל יט א - שהבעל "מיעקר עקר":
האשה שנדרה בנזיר ונטמאה והפרישה לקרבן טומאתה שתי תורים אחד לחטאת ואחד לעולה וכן כבש לאשם, ואחר כך הפר לה בעלה, הרי היא מביאה את חטאת העוף שהפרישה ואינה מביאה את עולת העוף וכן אינה מביאה את אשמה, וכפי שיתבאר הטעם בגמרא.
ומוכיחה הגמרא: ואי סלקא דעתך בעל מיגז גייז, תייתי נמי (תביא גם) עולת העוף, וכן את האשם!?  2  ומקשינן: ואלא מאי מיעקר עקר!? אם כן חטאת העוף נמי לא תייתי (לא תביא אף את החטאת), שהרי היא כאילו לא היתה נזירה מעולם!?

 2.  א. בסוגיא לעיל יט א נתבאר, שברייתא זו בהכרח רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה היא, הסובר: עולה - של נזיר טמא - לאו דורון היא, כי לרבנן הסוברים עולה דורון היא, אכן מביאה היא גם עולת העוף, ראה שם; ושם מקשה הגמרא את קושיית הגמרא כאן שאם בעל מיגז גייז למה אינה מביאה עולת העוף אפילו לרבי ישמעאל, ומפרשת שם הגמרא את הברייתא כמו כאן, ש"בעל מיעקר עקר" ומבארת את החילוק בין חטאת לעולה כמו הגמרא כאן.
ומשנינן: הכי נמי, אכן כן הוא הדין שהיות ו"מיעקר עקר" לא היתה צריכה להביא אפילו חטאת העוף.
והטעם שהיא מביאה, הוא משום דהא מני
- ברייתא זו - רבי אלעזר הקפר, שהנזיר חוטא הוא על שציער עצמו מן היין ולשם כך באין הקרבנות, ונמצא שאף על פי שהפר לה בעל ועקר את הנזירות למפרע ומעיקר הדין ודאי שלא היה ראוי לחייבה להביא חטאת, מכל מקום סיבה קלושה הרי יש לה להביא כיון שסוף סוף ציערה את עצמה מן היין, ולכן:
חטאת העוף שמצינו שמביאים אותה אפילו כשאין טעם גמור להביא אותה, שהרי פעמים שהיא באה אף על הספק, לכן מביאים אותה אפילו כשנעקרה הנזירות למפרע, כיון שיש טעם כל שהוא, שהרי ציערה את עצמה מן היין -
אבל עולת העוף ואשם אינה מביאה, כיון שנעקרה הנזירות למפרע.
דתניא:
רבי אלעזר הקפר בריבי (גדול בדורו) אומר:
מה תלמוד לומר בנזיר שנטמא: "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש" ולשון "על הנפש", משמע שחטא בנפש אדם,  3  וכי באיזו נפש אדם חטא זה!?

 3.  רש"י בבא קמא צא ב.
אלא מפני שציער עצמו מן היין נקרא חוטא.
והלא דברים קל וחומר: ומה זה הנזיר שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא, וכמו שנאמר "אשר חטא", המצער עצמו מכל דבר ויושב בתענית על אחת כמה וכמה שנקרא "חוטא".  4 

 4.  בגמרא לעיל יט א מוסיפה הגמרא: והא "אשר חטא על הנפש" בנזיר טמא כתיב, ואנן - כלומר: ורבי אליעזר הקפר - אפילו נזיר טהור קאמרינן, אף בנזיר טהור אמר שהוא חוטא! ? כלומר: אם כפי שפירש רבי אלעזר הקפר את החטא, הרי זה שייך גם בנזיר טהור ולא היתה התורה כותבת את זה בפרשת נזיר שנטמא, ובהכרח שהוא חטא אחר השייך בנזיר טמא ולא בנזיר טהור. ומפרשינן: קסבר רבי אלעזר הקפר: נזיר טהור נמי חוטא הוא, והיינו טעמא דכתיב "אשר חטא על הנפש" בנזיר טמא, הואיל ושנה בחטא, שלא נזהר מן הטומאה והאריך את נזירותו וצערו מן היין.
תא שמע שבעל "מיגז גייז": דתניא בהדיא:
האשה שנדרה בנזיר, ושמעה חברתה ואמרה "ואני", ובא בעלה של ראשונה והיפר לה, היא הראשונה מותרת שהרי היפר לה בעלה, וחברתה אסורה כיון שאין ההפרה עוקרת את הנזירות למפרע.
רבי  5  שמעון אומר:

 5.  דברי רבי שמעון מתבארים כפירוש מהר"ף בתוספות, וכפי שהבין דבריהם ב"ארזי הלבנון".
אם אמרה לה "הריני כמותיך", שתיהן מותרות.
כלומר: אם בשעת הנדר אמרה סתם "ואני" ואחר כך פירשה דבריה שלא נתכוונה לקבל על עצמה נזירות אלא אם כן לא תופר נזירותה של חברתה, אף היא מותרת.  6 

 6.  כן פירשו התוספות, ומשום שהוקשה להם, דאם נפרש כפשוטו שנזירותה תיפסק בשעה שתיפסק נזירותה של חברתה, הרי אינה יכולה לעשות כן, שהרי זה דומה למי שאמר "הריני נזיר היום ולמחר איני נזיר" שאין נזירותו נפסקת, ראה בדבריהם. וראה עוד בתוספות בפירושם הראשון שרבנן ורבי שמעון לא נחלקו, ולא בא רבי שמעון אלא להוסיף, ראה שם וב"ארזי הלבנון".
שמע מינה: בעל מיגז גייז!  7 

 7.  התוספות תמהו על דברי הגמרא, שהרי מן הברייתא שהובאה קודם ברייתא זו מוכח - וכפי שביארה הגמרא - ד"בעל מיעקר עקר", שאם לא כן תיקשי: תייתי נמי עולת העוף, ואין דרך הש"ס אחר שהוכיח ש"בעל מיעקר עקר" להביא ברייתא בהיפוך ולהוכיח ש"בעל מיגז גייז"! ? ותירצו התוספות: שהברייתא הקודמת היא כרבי אלעזר הקפר והברייתא הזו היא כרבנן. וב"קרן אורה" תמה על דבריהם: מה ענין מחלוקתם של רבי אלעזר הקפר ורבנן לנידון אם בעל "מיעקר עקר" או "מיגז גייז"! ? וראה מה שכתב ב"ברכת ראש". והרא"ש כתב ליישב, שיש לדחות את הראיה שמביאה הגמרא לעיל שבעל מיעקר עקר ממה שאינה מביאה עולת העוף, ומשום שיש לומר: לעולם בעל מיגז גייז ומכל מקום אינה מביאה עולת העוף כיון שנאמר "והזיר לה' את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם" אימתי והביא כשצריכים להזיר, אבל זו שהופר נזרה, אף על פי שנטמאת תחילה אינה צריכה להביא, וראה בזה ב"שלמי יוסף" סימן מ.


דרשני המקוצר[edit]

מסכת נזיר בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב | דף נ ע"א | דף נ ע"ב | דף נא ע"א | דף נא ע"ב | דף נא ע"ב | דף נב ע"א | דף נב ע"ב | דף נג ע"א | דף נג ע"ב | דף נד ע"א | דף נד ע"ב | דף נה ע"א | דף נה ע"ב | דף נו ע"א | דף נו ע"ב | דף נז ע"א | דף נז ע"ב | דף נח ע"א | דף נח ע"ב | דף נט ע"א | דף נט ע"ב | דף ס ע"א | דף ס ע"ב | דף סא ע"א | דף סא ע"ב | דף סב ע"א | דף סב ע"ב | דף סג ע"א | דף סג ע"ב | דף סד ע"א | דף סד ע"ב | דף סה ע"א | דף סה ע"ב | דף סו ע"א | דף סו ע"ב