בית המדרש

  • מדורים
  • שער לדין
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

ערך: הרב סיני לוי

שותפות זה לא משחק - חלק א'

undefined

הרב משה ארנרייך

תשע"א
3 דק' קריאה
המקרה:
יוחאי ודוד נפגשו בכנס משחקי חשיבה, שם הציג יוחאי לדוד משחק מחשבה אותו הגה, והוא מבקש לשווקו. יוחאי התלהב מהרעיון. הם התקשרו בהסכם בעל פה, לפיתוח משחק מחשבה - פאזל, על בסיס אחד הרעיונות של יוחאי ושיווקו. במהלך ההיכרות, הציג דוד בפני יוחאי את העובדה שיש לו הכרות אישית עם מנכ"ל של אחת מהחברות הבין לאומיות למשחקי חשיבה. על בסיס הכרות זו, הגישה אל החברה לצורך שיווק המשחק תהיה קלה יותר. לטענת יוחאי, נקודה זו היתה מרכזית בבחירת דוד כשותף במיזם.
על יוחאי הוטלה עיקר עבודת הפיתוח, ועל דוד עיקר עבודת השיווק. דוד התחייב להשקיע סכום מסוים, על פי הצרכים. על רקע הבנות אלו הוסכם שיתחלקו ברווחים בשווה. לא נחתם הסכם בכתב המפרט את תנאי השותפות.
במהלך תקופה, פִתחו השנים את אחד הרעיונות של יוחאי, למשחק מחשבה רב שלבי, המלווה בתוכנת מחשב.

לאחר תקופה של עבודה משותפת על שיפור הדגם, שיפור התוכנה והכנת החומרים הנלווים, הוגש המשחק לבדיקה בחברה בין לאומית (שאת מנכ"לה טען דוד שהוא מכיר אישית).

לאחר כחצי שנה של קשר מתמשך עם החברה, התקבלה הודעה במייל על ידי החברה, כי הוחלט לדחות את קבלת המשחק ליצור בשלב זה.

יוחאי טוען, שההסכם בטל, משום שהכרות דוד עם מנכ"ל החברה לא הועילה, והיא היוותה את הבסיס לכל ההתקשרות. בנוסף, הוא ציפה מדוד לעבודה מהירה הרבה יותר. לאור השקעתו, הוא מסכים להשאיר בידי דוד 20% מן הרווחים, והוא מתכוון למכור את המשחק לחברת משחקים בארץ.

דוד רואה עצמו שותף מלא למיזם, ולטענתו יש לשמר את ההסכם הראשוני, על פיו שניהם שותפים שווים. לטענתו, יש לו אומנם הכרות אישית עם מנכ"ל החברה, אך אין זה אומר שהחברה חייבת לקבל את המשחק למכירה אם אינו עומד בדרישותיה. דוד מתנגד למכירת המשחק בארץ משום שהתמורה למכירה בארץ מסתכמת בעשרות אלפי שקלים בלבד, ולדעתו המשחק הוא בעל פוטנציאל למכירה לחברה בין לאומית, שם מדובר על סכומים גדולים הרבה יותר (עד מאות אלפי דולרים כדמי קדימה), והרי לכתחילה דובר על מכירת המשחק בחו"ל.
דרישותיו הן: א. למנוע כל התקשרות של יוחאי עם גורם משווק ולחשוף כל מגעים לצורכי שיווק אם קיימים כאלו. ב. להמשיך את המתווה העיסקי עליו סוכם בתחילה, על פיו המכירה היא לחברה בחו"ל, בבעלות משותפת של 50% לכל צד.

דיון
האם יש בטענות מקום לביטול ההתקשרות?
בית הדין קובע שמבחינה הלכתית משפטית לא ניתן לקבוע כי ההתקשרות בטעות יסודה. מן החומר שהועבר ניכר שיש היכרות אישית עם מנכ"ל החברה. ובנוסף, העובדה שהמשחק לא התקבל בסופו של יום, אינה מוכיחה כי לא היה קשר אישי משמעותי עם נציגי החברה.
משך הזמן שלקח עד לפיתוח ועיצוב המוצר (כ11 חודשים) הוא אכן ארוך, אך אין כל בסיס לטענה כי הוא ארוך מן הנדרש.
נעיר, שביחס לתקופה שאחרי יצירת השותפות, גם אם דוד לא קיים את חובותיו באופן משביע רצון, אין מקום לביטול למפרע של השותפות, אלא לכל היותר תביעה לתשלום על נזקים או מניעת רווחים.

אכן, ניכרים הבדלי גישות בין הצדדים: ליוחאי חשובה המהירות, לעומת גישתו של דוד שיש להעדיף עבודה איטית אך יסודית על מנת שמוצר יהיה ראוי לשיווק. בהיות דוד אחראי על השיווק, גישתו לגיטימית במסגרת השותפות.
לסיכום, בית הדין דוחה את טענות יוחאי שההתקשרות בטעות יסודה ושניתן להוציא את דוד מן השותפות. (בגדרי השותפות נדון בגליון הבא)

מהות השותפות:
תוך כדי הדברים בעל פה ובכתב, עולה הבדל גישות מהותי בין הצדדים לגבי מהות השותפות ביניהם. על פי יוחאי: "הגענו לסיכום שדוד יקבל 50 אחוז מהרווחים במיזם, בתמורה לתפקידו כאיש שיווק". מדברים אלו משמע, שיוחאי רואה עצמו בעלים על המיזם באופן בלעדי. לעומת זאת, לדעת דוד - מדובר בשותפות של 50 אחוז, בעלות משותפת.

שלושה שיקולים מורים על מבנה של שותפות שהיא בעלות משותפת במיזם: א. מעורבות משמעותית של דוד ביצירת ובעיצוב המוצר. ב. השקעה כספית של דוד בעוד שיוחאי לא נדרש לכל השקעה כספית. ג. חלוקה שווה של 50 אחוז לכל צד, מתאימה לחלוקה של שותפות בבעלות, ולא רק חלוקת רווחים.

על כן יש לקבוע, שמהות ההסכמה של הצדדים היתה שהם יהיו שותפים שווים במיזם, לא רק מן הבחינה של חלוקת הרווחים, אלא בעצם הבעלות על המשחק.

הדיון בגיליון זה, עסק בשאלת השותפות על פי טענות הצדדים בלבד. בגיליונות הבאים, נדון בשאלת ההגדרה ההלכתית של שותפות עסקית. בנוסף, נכריע במחלוקת, האם יש למכור את המשחק בארץ, בעשרות אלפי שקלים בלבד כדרישת יוחאי, או שזכותו של דוד לדרוש להמשיך ולפתח את המשחק, על מנת שהוא יימכר בחו"ל לחברה גדולה, בסכומים גבוהים בהרבה?


את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il