ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
התובע בקש להביא כעד, סוכן של החברה הנתבעת. הנתבעת ביקשה מבית הדין, שבית הדין לא יזמן את העד לעדות, בטענה שהוא פסול לעדות בעניין: הוא הסתכסך עם הנתבעת ומתקיים ביניהם הליך משפטי. כמו כן, הוגש מכתב נוסף הטוען כי העד פסול להעיד גם בשל הליך פלילי המתנהל כנגדו. מסתבר גם שהאיש נוגע בדבר שכן הוא היה המתווך בין החברה לבין התובע ואם יימצא שהתחייב בשם החברה דברים שאינם בסמכותו המשמעות הוא שהוא חייב לשלם על כך.
למרות האמור, בחר בית הדין לשמוע את דבריו, גם אם לעדותו אין תוקף של עדות כשרה, ובידיעה שאין בדבריו כשלעצמם, בכדי להביא לחיוב ממוני.
מן האמור בפוסקים עולה שאין איסור להעיד מי שאינו כשר אם אין מקבלים עדותו כעדות כשרה.
הלכה פסוקה (260)
הרב משה ארנרייך
175 - חלון הזדמנויות
176 - שמיעת עד פסול בבית הדין
177 - פיטורין בהריון
טען עוד
י"א כשנותנים חרם בעדות, אף הקרובים צריכים להעידו (מרדכי ריש פרק שבועת העדות), ואפילו בעל דבר בעצמו צריך להעיד (טור סימן ע"ז).
ויש חולקים (תשובת הרשב"א סימן תרכ"ז ותשובת הרא"ש כלל ו' סי' כ' /כ"א/), וכן עיקר.
מלשון המחלוקת עולה, שכל שנחלקו הוא האם הקרובים – שהם פסולים לעדול – חייבים להגיע לבית הדין ולהעיד כאשר בעל הדין דורש זאת מהם, ובית הדין מטיל חרם שכל מי שיודע עדות – שיבוא. אך הכל מסכימים, שאין מניעה שקרוב יגיע לבית הדין ויאמר את דבריו. אמנם אין לדבריו תוקף של עדות, ולא יוציאו ממון רק על פי עדות זו, אך אין מניעה שהקרוב יאמר את דברו בבית הדין.
את הדרך בה ראוי לבית הדין לילך, ניתן ללמוד מן הרמב"ם בהלכות סנהדרין פרק כא
מנין לדיין שלא יעשה מליץ לדבריו של בעל דין? שנאמר "מדבר שקר תרחק" אלא יאמר מה שנראה לו וישתוק, ולא ילמד אחד מבעלי דינין טענה כלל. אפילו הביא עד אחד לא יאמר לו "אין מקבלין עד אחד" אלא יאמר לנטען: "הרי זה העיד עליך" [..."ומה אתה משיב"? הוספה שלי – ס.ל.] , הלואי שיודה ויאמר אמת העיד, עד שיטעון הוא ויאמר עד אחד הוא ואינו נאמן עלי וכן כל כיוצא בזה.
[וראו עוד רמב"ם הלכות סנהדרין פרק כד, הלכה א': "אפילו היתה אשה או עבד" ; הגהות אשרי מסכת שבועות פרק ד : "דלב ב"ד מתנה כך כדי לחקור אחר האמת", ובספר הלכה פסוקה - הלכות עדות, עמוד נד ובבירור הלכה שם]
הניסיון מורה, שיש בעדות כזו טעם, שכן העדות משמשת כלי לחשיפת העובדות בדרכים שונות, ובין היתר היא מאפשרת תחקור בעלי הדין בהתייחס לדברי העד הפסול. בדרך זו נוהג בית הדין בהקשרים רבים.
בנדון דידן, העד הציג את הפעילות שלו כסוכן של הנתבעת, מול התובע. בפועל, הוא אישר את דברי הנתבעת, ובפרטים רבים, התובע לא הכחיש את עמדת העד.
לסיכום – בית הדין עשוי לשמוע עדות של אדם שאינו כשר כעד, מכל טעם שהוא. לא ניתן להוציא ממון על פי עדות העד, אך יש והעדות מסייעת לבית הדין לברר את האמת מפי הצדדים לדיון.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












