ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- קניה ומכירה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- קניה ומכירה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. האם מותר להשאיר את המכונה פועלת בשבתות וימים טובים?
אם חלילה קנו אנשים בשבת האם מותר ליהנות מהכסף?
במידה ואסור מה הדין אם נתערב כסף זה עם שאר הכסף?
ב. האם מותר להפעיל את המכונה בימי צומות ותענית מאחר וישנם הפטורים מלהתענות בהם כגון חולים וקטנים?
ג. במידה ונמצא כסף בתוך תא ה'עודף' - האם הוא שייך לבעל המכונה כדין "חצר" או שמא 'הרי אלו של מוצאו'?
ד. מצוי הדבר שלקוחות טוענים ששילמו כסף במכונה, ולא קבלו מוצר בתמורה. האם על בעל המכונה להאמינם, או שמא "המוציא מחברו עליו הראיה"?
ה. במידה ואדם הכניס כסף עבור מוצר אחד שמוצג במכונה, ויצאו לו שני מוצרים - האם עליו להשיב לבעל המכונה את המוצר הנוסף?
ו. במידה והמכונה הוציאה עודף יותר מהראוי, האם קיים בו חיוב השבה, או שמא יש להניח שהמטבעות נתקעו מקונה קודם שכבר נתייאש מהם, ו'הרי אלו שלו'?
תשובה:
מכונה אוטומטית בשבת
באשר להפעלת מכונות אוטומטיות בשבת יש לדון משלושה צדדים:
האחד: עשיית "מקח וממכר" בשבת.
לכאורה ישנה בעיה בהפעלה כזו, מאחר ובפעולתה נמצא חפץ של יהודי עובד ביום שבת!
אולם בדברי הגמ' (שבת י"ח ע"א) מבואר ש"אין אדם מצווה על שביתת כליו ביום השבת", ונמצא אם-כן שבזה שהמכונה 'עובדת' בשבת אין איסור.
השני: איסור "לפני עיוור לא תתן מכשול" .
קיים חילוק בין מקום שרובם יהודים לבין מקום שרובם גויים. זו לשון הגרש"ז אויערבך (שולחן שלמה סימן ש"ו, עמוד תק"ו):
"במקום שיש רק גויים שיכולים להשתמש - מותר להניח המכונה פועלת בשבת. אך היכן שיש יהודים העלולים להשתמש - אסור להשאיר המכונה פועלת בשבת, משום שאף שאין אדם מצווה על שביתת כליו, מכל מקום הרי נותן מכשול לפני בני אדם שיבואו להשתמש בו".
לאחר מכן הוסיף וכתב, "ולפי זה נראה שמעיקר הדין מותר גם אם המשתמשים הם יהודים, כי יש לתלות שלא ישתמשו בשבת אלא סמוך לשבת לפניה או במוצ"ש, ומסתבר שמותר אף שהמתקן הוא שלו".
מדבריו נראה שבמקום שברור שישתמשו במכונה ביום השבת אין להתיר להפעילה אז, ובאמת שכך הורה הגרש"ז לגבי מכונות שתיה בבתי חולים, שמאחר וברור שייהנו מהם אף בשבת אם יפעלו אז – שיש לאסור את הפעלתם בשבתות וימים טובים.
השלישי: איסור הנאה מ"שכר שבת".
בדין זה מצינו שלש דיעות מרכזיות:
(1) בספר "יסודי ישורון" (מערכת ערב שבת עמוד לח) הביא דעת "רבים מן הפוסקים" שכתבו להתיר במקום שרוב העיר נוכרים באופן שיפקיר את המכונה בערב שבת, ויכוון שלא לזכות במעות שבתוכה עד מוצאי השבת.
(2) בספר "שבט הלוי" (חלק ה' סימן כ"ח) וכן שו"ת "גבעת הלבונה" (מובא ביסודי ישורון שם) כתבו שיש לאסור הפעלת המכונה משום "שכר שבת".
(3) הגרש"ז אויערבך (שם) כתב "ואין גם לאסור משום שכר שבת שהרי הדמים הם עבור המצרכים". כוונת הרב ש'שכר שבת' שאסרו חז"ל הוא עבור מלאכה שעשה בשבת, אולם "החזר הוצאות" אינו בכלל זה.
דין מטבעות שנתערבו
לאותם הסוברים שיש בזה משום "שכר שבת" - מטבעות של שבת שאולי נתערבו במטבעות אחרים ואינם ניכרים בפני עצמם - מותרים, והיינו משום שאין אפשרות לדעת האם נכנס כסף בשבת, וכן אי-אפשר לזהותו בפני-עצמו.
ובאופן שבידו לברר האם נכנס כסף בשבת, יהיה עליו לברר את שיעורו ויהא אסור עליו להשתמש בו, ויש לייעץ לו ליתנו לצדקה.
א. ימי צום
בימי תענית אין איסור של מקח וממכר או של שכר אסור, וכמו-כן יש לתלות שיש הפטורים מן התענית שהאכילה והשתיה מותרת עבורם, ובזה הדבר מותר לכתחילה 1 .
ב. כסף אבוד במכונה
כשנמצא סכום כסף בתא ה'עודף' שבמכונה מותר למוצאו לקחתו לעצמו. ואף שבמושכל ראשון היה נראה לאסור, שכן סביר להניח שכסף זה יצא מן המכונה ואם כן הרי הוא של בעליה, אולם בהשקפה שנייה נראה שדבר זה נידון כ'בלאי מצוי' במכונה שמוציאה מפעם לפעם כסף או מוצר בחינם, ועוד, שפעמים רבות מציאות אלו נלקחות ע"י העוברים ושבים, ובפשטות יש לומר שבעל המכונה מתייאש מראש מאותו ממון, ומותר למוצאו לקחתו.
יסוד להיתר זה נמצא בתחילת פרק שני של מסכת בבא-מציעא, שם מדובר על פירות אילן שדרכם ליפול, ואומרת הגמרא שמאחר ועוברי דרכים רגילים לקחתם - מתייאשים מהם הבעלים מראש, ומותר למוצאם לקחתם 2 .
אולם יש לציין ש"לפנים משורת הדין" ראוי להשיב את האבידה לבעל המכונה, כדין חפץ שבעליו מתייאשים ממנו (שו"ע חו"מ סי' רנ"ט סעיף ה').
אמנם אם המכונה נמצאת במוסד תורני כ'ישיבה' וכיוצא-בזה שהאנשים המצויים בו זהירים באיסור גזל - אין בעל המכונה מתייאש, וממילא חובה להשיב לו את ממונו האובד (סימן רנ"ט סעיף ג').
הדברים אמורים לגבי ממון שאבד לבעל המכונה. אולם כאשר הממון שייך לאחד הלקוחות שהשתמשו במכונה קודם לכן – אין בעל המכונה זוכה בו מדין "חצר", מאחר והמכונה נידונת כ "חצר שאינה משתמרת".
ג. תביעת לקוח מבעל המכונה
לקוח שבא בטענה ששילם כסף במכונה ולא קבל בתמורתו את המוצר המבוקש: על פי מידע שקבלתי מבעל מכונה כזו הובהר לי שניתן לברר את מהימנות הטענה.
והנה מאחר וניתן לברר את טענתו - על בעל המכונה לעשות כן. אם כי אינו חייב לבוא מיד, שהרי אינו צריך להוציא על השבתו יותר מדמי המוצר עצמו! אולם בפעם הבאה שיבוא לחדש את מלאי המכונה יהא עליו לבדוק את מהימנות הטענה, ובמידה ויימצא שאמת נתקע בה כסף על חינם – יהא עליו להשיבו לבעליו.
אמנם, במידה ותבעוהו שלושה אנשים בטענה שכספם נתקע במכונה, וכשבדק מצא שם רק מטבע אחד - אינו חייב להחזיר להם, והדין הוא שאותו המטבע 'יהא מונח בידו עד שיבוא אליהו'.
מציאת כסף עודף במכונה ע"י בעליה
באופן שבעל המכונה מצא מטבע תקוע בתוכה ויש שטוענים לבעלותו - הכסף הנמצא בה נידון כאבידה שיש בה סימן "מקום", ועל-כן במידה ויש טוען אחד עליו - יש להשיבו לו. אולם כאשר כמה אנשים טוענים לבעלותו, הממון נידון כ"אבידה שיש בה סימן ובאו שנים ונתנו סימנה" – שדינו "יהא מונח עד שיבוא אליהו" (סימן רס"ז סעיף ח').
[נראה שאין לחוש לרמאי שיתבע בחינם ויאמר שכספו נתקע במכונה וזאת בהסתמך על-כך שבודאי ארע כן לאדם אחר. והיינו משום שבסברא לא נראה שיטרחו רמאים כולי האי בכדי שאולי ירוויחו מספר פרוטות בכך.
להיפך; זה שממונו נתקע הוא זה שבדרך כלל תובע את הבעלים להחזירם לו, ויש להאמינו על-כך, ולהחשיב את טענתו כטענת "ברי" כנגד טענת "שמא" (של בעל המכונה), [ואין לומר שדינה כ"ברי גרוע"], ועל בעל המכונה לשלמו על-מנת לצאת ידי חובה בדיני שמים, כמבואר בחו"מ סי' ע"ה ס"ט].
מובן שעל בעל המכונה לכתוב את פרטיו על-גבי המכונה לצורך בירורים והחזרים כספיים.
^ 1.הערת הגר"א נבנצל: בדרך כלל הקונה בתענית הוא אינו שומר תו"מ, וישנה סיבה נוספת להקל, שעדיף שיקנה אוכל כשר מאשר יאכל בביתו אוכל שאינו כשר.
^ 2.אין לומר שאין הייאוש מועיל לדבר שברשותו, משום שבדברי הקצוה"ח (סי' רנ"ט ס"ק א') מבואר להדיא שמועיל ייאוש אף באופן זה. ואף לדברי בעל "נתיבות המשפט" שחלק על דבריו (שם ס"ק א'), לא דיבר אלא בחפץ העומד במקום שמשתמר בו בצורה סבירה, מה שאין כן בנידון דידן.
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה זה בכלל אמונה?
תיקון ימי השובבי"ם
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך עושים קידוש?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
