ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- שם מרדכי
- נושאים שונים
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא מציעא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
"לאו בגזל למה לי - לכובש שכר שכיר. - כובש שכר שכיר בהדיא כתיב ביה 'לא תעשק שכיר עני ואביון'! - לעבור עליו בשני לאוין."
מפשטות הסוגיה משמע, שמי שכבש שכר שכיר עבר על הלאו של "לא תגזול". אולם מהרמב"ם לא משמע כך, וזו לשון הרמב"ם בפרק י"א מהלכות שכירות הלכות א'-ה':
"מצות עשה ליתן שכר השכיר בזמנו שנאמר 'ביומו תתן שכרו וגו', ואם איחרו לאחר זמנו עובר בלא תעשה שנאמר 'ולא תבוא עליו השמש' ואין לוקין עליו שהרי הוא חייב לשלם, ...
כל הכובש שכר שכיר כאילו נטל נפשו ממנו שנאמר 'ואליו הוא נושא את נפשו', ועובר בארבע אזהרות ועשה, עובר משום 'בל תעשוק' ומשום 'בל תגזול' ומשום 'לא תלין פעולת שכיר' ומשום 'לא תבא עליו השמש' ומשום 'ביומו תתן שכרו', אי זהו זמנו, שכיר יום גובה כל הלילה, ועליו נאמר 'לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר'; ושכיר לילה גובה כל היום, ועליו נאמר 'ביומו תתן שכרו וכו'; המשהה שכר שכיר עד אחר זמנו אע"פ שכבר עבר בעשה ולא תעשה הרי זה חייב ליתן מיד, וכל עת שישהה עובר על לאו של דבריהם שנאמר אל תאמר לרעך לך ושוב".
כל הכובש שכר שכיר כאילו נטל נפשו ממנו שנאמר 'ואליו הוא נושא את נפשו', ועובר בארבע אזהרות ועשה, עובר משום 'בל תעשוק' ומשום 'בל תגזול' ומשום 'לא תלין פעולת שכיר' ומשום 'לא תבא עליו השמש' ומשום 'ביומו תתן שכרו', אי זהו זמנו, שכיר יום גובה כל הלילה, ועליו נאמר 'לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר'; ושכיר לילה גובה כל היום, ועליו נאמר 'ביומו תתן שכרו וכו'; המשהה שכר שכיר עד אחר זמנו אע"פ שכבר עבר בעשה ולא תעשה הרי זה חייב ליתן מיד, וכל עת שישהה עובר על לאו של דבריהם שנאמר אל תאמר לרעך לך ושוב".
לכאורה דברי הרמב"ם סותרים את עצמם. בתחילה הוא כתב שהמשהה שכר שכיר עובר "משום - בל תגזול" - אך בהמשך הוא כתב שלאחר שהשהה הוא עובר רק על איסור חכמים "לאו של דבריהם". מדוע הוא אינו חייב לשלם מייד - גם כדי לקיים את מצוות העשה של "והשיב את הגזילה"?
אמנם הרמב"ם דייק בדבריו. הרמב"ם נוקט לשון "בל תגזול" וכן לשון "משום"; כדי לבאר לנו שאין זה "לא תגזול" של התורה, אלא תולדתו. בפרק הקודם "תולדת גזל" התבאר שלשונות אלו מתאימים לתולדה של לאו - ולא ללאו עצמו.
לשיטת הרמב"ם, צווי התורה של "והשיב" לא חל על "תולדת גזל"; ולפיכך, הוא אינו עובר אלא על לאו של דבריהם - שנאמר "אל תאמר לרעך לך ושוב".
שיטת התוספות
זו לשון התוספות שם בבבא מציעא דף ס"א ע"א:
" לעבור עליו בשני לאוין – ואם תאמר ולוקמיה בגזל גופיה ולעבור עליו בשני לאוין, ויש לומר משום דלא לקי אלאו דגזל משום דניתק לעשה, אבל כי מוקמינן אכובש שכר שכיר באם אינו ענין - לקי שפיר ".
הרמב"ם חולק על תוספות. לשיטתו, בעושק שכר שכיר אין אמנם את מצוות "והשיב את הגזילה" - אלא רק "לאו של דבריהם שנאמר אל תאמר לרעך לך ושוב". אך מדובר בתולדה של גזל, ולא בלאו עצמו, ולכן בכל ענין אין עונש של מלקות. מסיבה זו הרמב"ם לא הזכיר את עונש המלקות.
עדי הלוואה בריבית
מחלקת דומה בין התוס' והרמב"ם קיימת גם בענין עדי הלוואה בריבית.
זו לשון המדרש בשמות רבה (וילנא) פרשה ל"א:
"לא תשימון עליו נשך, לא היה צרך לומר אלא 'לא תשים' מהו 'לא תשימון'? אלו העדים והערב והדיינין והסופר, שאלולי הם לא יטול כלום. לפיכך לוקים כולם , ומנין שהלוה לוקה שנאמר 'לא תשיך לאחיך' "
וזו לשון התוספות בבבא מציעא דף ע"ב ע"א בד"ה "שטר":
"ותימה דאמאי אין העדים פסולים כיון שעוברים על 'לא תשימון'... וי"ל דאיירי הכא ברבית דרבנן ולא מיפסלו באיסור דרבנן כיון שאין מרויחים כלום אע"פ שבעבירה דאורייתא היו נפסלים, אי נמי אפי' ברבית דאורייתא יש להכשיר דשמא 'לא תשימון' – לאינשי במַּלְוֶה משמע להו ולא בעדים, ולכך כשרים; כדאמרינן נמי (לעיל דף ה:) לא תחמוד לאינשי בלא דמי משמע להו. אבל קשה..."
הרמב"ם לא הגביל את הדין - שאין העדים פסולים - רק בריבית דרבנן; ובהלכות מלוה ולוה פרק ד' הלכות ב'-ג' הוא רמז מדוע אין העדים נפסלים לשיטתו, וזו לשונו:
"כדרך שאסור להלוות כך אסור ללוות ברבית שנאמר 'לא תשיך לאחיך' מפי השמועה למדו שזו אזהרה ללוה כלומר לא תנשך לאחיך, וכן אסור להתעסק בין לוה ומלוה ברבית, וכל מי שהיה ערב או סופר או עד ביניהן הרי זה עובר בלא תעשה, שנאמר לא תשימון עליו נשך זו אזהרה - אף לעדים ולערב ולסופר , הא למדת שהמלוה בריבית עובר על ששה לאוין: לא תהיה לו כנושה, את כספך לא תתן לו בנשך, ובמרבית לא תתן אכלך, אל תקח מאתו נשך ותרבית, לא תשימון עליו נשך, ולפני עור לא תתן מכשול, והלוה עובר בשנים, לא תשיך לאחיך, ולפני עור לא תתן מכשול, ערב ועדים וכיוצא בהן אין עוברין אלא משום 'לא תשימון עליו נשך', וכל מי שהיה סרסור בין שניהם או שסייע אחד מהן או הורהו עובר משום לפני עור לא תתן מכשול.
אע"פ שהמלוה והלוה עוברין על כל אלו הלאוין אין לוקין עליו מפני שניתן להשבון, שכל המלוה בריבית אם היתה ריבית קצוצה שהיא אסורה מן התורה הרי זו יוצאה בדיינין ומוציאין אותה מן המלוה ומחזירין ללוה, ואם מת המלוה אין מוציאין מיד הבנים."
אע"פ שהמלוה והלוה עוברין על כל אלו הלאוין אין לוקין עליו מפני שניתן להשבון, שכל המלוה בריבית אם היתה ריבית קצוצה שהיא אסורה מן התורה הרי זו יוצאה בדיינין ומוציאין אותה מן המלוה ומחזירין ללוה, ואם מת המלוה אין מוציאין מיד הבנים."
הרמב"ם מנמק מדוע אין הלכה כמדרש רבה - ומדוע אין לוקים המלוה והלוה; וזאת מפני שהלאו ניתן להישבון. הרמב"ם משמיט את דין הלקאת העדים והערב והדיינין והסופר; אך בלא להיזקק לנימוק הזה. הרמב"ם רמז את שיטתו באמצעות ההשמטה הזו. לשיטתו עדי הלוואה בריבית עוברים - " משום לא תשימון עליו נשך". כלומר, הלאו נאמר למלוה, אך תולדת הלאו היא גם לעדים לערב ולסופר. ממילא, מכיוון שאין לוקים על תולדה – אין צורך להביא נימוק נוסף.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.

שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.

ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים

יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.

רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה

יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.

ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.

שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.

אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.

מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.












