עיקרי ההלכות
א. נחלקו הפוסקים האם מותר להשליך לאשפה בשר וחלב שהתבשלו יחד ונאסרו בהנאה, מכיון שיאכלום החתולים והכלבים.
ב. אכילת דגים וחלב יחד - האשכנזים נהגו להקל בזה ולא לחשוש לסכנה.
מנהג הספרדים - לדעת הגר"ע יוסף זצ"ל צריכים להחמיר לכתחלה, ובדיעבד מותר. לדעת הגר"ש משאש זצ"ל אין צריכים להחמיר כלל.
ג. מותר לשתות קפה עם חלב סויה או מלבין פרווה יחד עם בשר, ובתנאי שיש היכר שהחלב הוא חלב צמחי.
ד. מותר לאכול שניצל צמחי עם חלב ואין חשש למראית עין.

האם מותר להשליך בשר בחלב לפח אשפה ציבורי?
איסור ההנאה1 של בשר בחלב שנתבשלו יחד עורר שאלה מעניינת בפוסקים.
מעיקר הדין, יש לקבור את הבשר והחלב שנאסרו בהנאה. אולם, האם מותר להשליכם לפח ציבורי? האם יש איסור שכלבי וחתולי ההפקר ייהנו כלבי הפקר מבשר בחלב?
פוסקים רבים סוברים שכמו שבחמץ אסור לתת לכלבי הפקר כך גם בבשר בחלב, לפי שיש הנאה "במה שממלא רצונו להשביע לבהמה". לכן אסור להשליך לפח האשפה וצריך להשליך לאסלה או לקבור.
אמנם לדעת הגר"א והמקור חיים, אין איסור להשליך לכלבי הפקר בשר בחלב, ורק בחמץ אסור מחמת חומרתו הרבה2. לכן לשיטתם בבשר בחלב מותר יהיה להשליך לפח האשפה.

אכילת חלב ודגים
כתוב במשנה, "כל הבשר אסור לבשלו בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים".
וכתבו הראשונים שמשמע שאין איסור לאכול דגים עם חלב. אמנם, הבית יוסף כתב שאע"פ שאין איסור, יש בזה סכנה, לכן אסור.
למעשה האחרונים חלוקים בדין זה ומצאנו שלש שיטות:
א. אין שום חשש סכנה בבשר ודגים (ט"ז וש"ך ועוד פוסקים רבים).
ב. בטיגון דגים בחמאה אין סכנה, באופן אחר יש סכנה (פרי מגדים, שו"ת חינוך בית יהודה).
ג. סכנה גמורה לאכול דגים בחלב (שו"ת אדני פז, בן איש חי).
דעת הגר"ע יוסף זצ"ל שלמרות שלכתחלה אסור, בדיעבד אם בישל דגים עם חלב, מותר לאוכלם יחד כיון שהרבה אחרונים מתירים אפילו לכתחילה.
והגר"ש משאש זצ"ל כתב, שמותר לכתחילה לבשל ולאכול דג וחלב. אמנם מי שחושש שיש בזה סכנה, אין צורך לשכנעו שמותר, ומוטב להניחו במנהגו3.

שתיית חלב סויה יחד עם בשר ואכילת שניצל צמחי עם חלב
שאלה מצויה השייכת לדיני בשר בחלב, מתייחסת דווקא למאכלי פרווה.
השאלה היא, האם משום 'מראית עין' יש איסור לאכול מאכלי פרווה הנראים כחלביים יחד עם בשר או להיפך.
ונחלקו הפוסקים בשאלה זו.
המהרש"ל והש"ך כתבו שאסור לאכול בשר עוף עם חלב שקדים מפני מראית עין. הפתרון לזה הוא שיניח שקדים לידו כדי שיהא ניכר שהחלב הוא חלב שקדים.
לעומת זאת, הרמ"א פסק שיש לחלק בין בשר עוף לבשר בהמה. בשר עוף אסור בחלב רק מדרבנן5, ולכן מותר לאוכלו בחלב שקדים ואין חוששים למראית עין. לעומת זאת בשר בהמה אסור מהתורה, לכן חוששים למראית עין.
הגאון רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל, מתיר יותר וכתב שאין כלל איסור מראית עין בחלב שקדים, ומותר אפילו עם בשר בהמה4.
למעשה, לכתחילה נכון להניח שקדים בתוך החלב להיכר שהוא חלב שקדים.
ולאחר הסעודה מותר לשתות חלב שקדים אפילו בלי היכר, וכן הדין בכל חלב צמחי (כגון חלב סויה)6.
ובעניין שניצל צמחי (סויה / תירס וכד') כתב הגר"ש וואזנר שליט"א ללמד זכות על המתירים לאוכלו עם חלב, על פי סברת הגר"י אייבשיץ7.