ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם צוקרמן זצ"ל
א. נחלקו הפוסקים האם מותר להשליך לאשפה בשר וחלב שהתבשלו יחד ונאסרו בהנאה, מכיון שיאכלום החתולים והכלבים.
ב. אכילת דגים וחלב יחד - האשכנזים נהגו להקל בזה ולא לחשוש לסכנה.
מנהג הספרדים - לדעת הגר"ע יוסף זצ"ל צריכים להחמיר לכתחלה, ובדיעבד מותר. לדעת הגר"ש משאש זצ"ל אין צריכים להחמיר כלל.
ג. מותר לשתות קפה עם חלב סויה או מלבין פרווה יחד עם בשר, ובתנאי שיש היכר שהחלב הוא חלב צמחי.
ד. מותר לאכול שניצל צמחי עם חלב ואין חשש למראית עין.
האם מותר להשליך בשר בחלב לפח אשפה ציבורי?
איסור ההנאה1 של בשר בחלב שנתבשלו יחד עורר שאלה מעניינת בפוסקים.
מעיקר הדין, יש לקבור את הבשר והחלב שנאסרו בהנאה. אולם, האם מותר להשליכם לפח ציבורי? האם יש איסור שכלבי וחתולי ההפקר ייהנו כלבי הפקר מבשר בחלב?
פוסקים רבים סוברים שכמו שבחמץ אסור לתת לכלבי הפקר כך גם בבשר בחלב, לפי שיש הנאה "במה שממלא רצונו להשביע לבהמה". לכן אסור להשליך לפח האשפה וצריך להשליך לאסלה או לקבור.
אמנם לדעת הגר"א והמקור חיים, אין איסור להשליך לכלבי הפקר בשר בחלב, ורק בחמץ אסור מחמת חומרתו הרבה2. לכן לשיטתם בבשר בחלב מותר יהיה להשליך לפח האשפה.
אכילת חלב ודגים
כתוב במשנה, "כל הבשר אסור לבשלו בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים".
וכתבו הראשונים שמשמע שאין איסור לאכול דגים עם חלב. אמנם, הבית יוסף כתב שאע"פ שאין איסור, יש בזה סכנה, לכן אסור.
למעשה האחרונים חלוקים בדין זה ומצאנו שלש שיטות:
א. אין שום חשש סכנה בבשר ודגים (ט"ז וש"ך ועוד פוסקים רבים).
ב. בטיגון דגים בחמאה אין סכנה, באופן אחר יש סכנה (פרי מגדים, שו"ת חינוך בית יהודה).
ג. סכנה גמורה לאכול דגים בחלב (שו"ת אדני פז, בן איש חי).
דעת הגר"ע יוסף זצ"ל שלמרות שלכתחלה אסור, בדיעבד אם בישל דגים עם חלב, מותר לאוכלם יחד כיון שהרבה אחרונים מתירים אפילו לכתחילה.
והגר"ש משאש זצ"ל כתב, שמותר לכתחילה לבשל ולאכול דג וחלב. אמנם מי שחושש שיש בזה סכנה, אין צורך לשכנעו שמותר, ומוטב להניחו במנהגו3.
שתיית חלב סויה יחד עם בשר ואכילת שניצל צמחי עם חלב
שאלה מצויה השייכת לדיני בשר בחלב, מתייחסת דווקא למאכלי פרווה.
השאלה היא, האם משום 'מראית עין' יש איסור לאכול מאכלי פרווה הנראים כחלביים יחד עם בשר או להיפך.
ונחלקו הפוסקים בשאלה זו.
המהרש"ל והש"ך כתבו שאסור לאכול בשר עוף עם חלב שקדים מפני מראית עין. הפתרון לזה הוא שיניח שקדים לידו כדי שיהא ניכר שהחלב הוא חלב שקדים.
לעומת זאת, הרמ"א פסק שיש לחלק בין בשר עוף לבשר בהמה. בשר עוף אסור בחלב רק מדרבנן5, ולכן מותר לאוכלו בחלב שקדים ואין חוששים למראית עין. לעומת זאת בשר בהמה אסור מהתורה, לכן חוששים למראית עין.
הגאון רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל, מתיר יותר וכתב שאין כלל איסור מראית עין בחלב שקדים, ומותר אפילו עם בשר בהמה4.
למעשה, לכתחילה נכון להניח שקדים בתוך החלב להיכר שהוא חלב שקדים.
ולאחר הסעודה מותר לשתות חלב שקדים אפילו בלי היכר, וכן הדין בכל חלב צמחי (כגון חלב סויה)6.
ובעניין שניצל צמחי (סויה / תירס וכד') כתב הגר"ש וואזנר שליט"א ללמד זכות על המתירים לאוכלו עם חלב, על פי סברת הגר"י אייבשיץ7.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













