ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן עזרא
אָמְנָם בַּגְּמָרָא (ע"ז ב, ב) לֹא אָמְרוּ רַק שֶׁהֵם לֹא רָצוּ לְקַבְּלָהּ1 . וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה, כִּי אֵין רָאוּי לָהֶם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, שֶׁהֵם הַפְּעֻלּוֹת וְהַמַּעֲשִׂים הָאֱלֹהִיִּים, שֶׁאֵין נַפְשָׁם מוּכָן לָזֶה, כִּי אִם יִשְׂרָאֵל מִצַּד נַפְשָׁם הָאֱלֹהִית. וּמִפְּנֵי זֶה רָאוּי לָהֶם הַפְּעֻלּוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת וְהֵם מִצְווֹת הַתּוֹרָה.
ישראל במעלת אדם – מוכנים לדברים אלוקיים
וְהוּא עַצְמוֹ מַה שֶּׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה(יבמות סא, א) : אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם וְאֵין עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת קְרוּיִים אָדָם*. בֵּאוּר עִנְיָן זֶה, שֶׁהַהֶבְדֵּל הַמְיֻחָד אֲשֶׁר בֵּין הָאָדָם וּבֵין שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים, מַה שֶּׁהָאָדָם יֵשׁ לוֹ נֶפֶשׁ אֱלֹהִית. וְהִנֵּה אוֹתָם אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם נֶפֶשׁ אֱלֹהִית, הֵם מוּכָנִים לִדְבָרִים אֱלֹהִיִּים, כְּמוֹ הַנְּבוּאָה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְדָבָר זֶה לֹא תִּמְצָא רַק בָּעָם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. לְכָךְ הֵם קְרוּיִין אָדָם בִּפְרָט בִּשְׁלֵמוּת, בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהֶם כָּל אֲשֶׁר רָאוּי לִהְיוֹת לָאָדָם, שֶׁנִּקְרָא אָדָם בִּפְרָט, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲלָה אֱלֹהִית וְאֵינוֹ טִבְעִי. וּלְפִיכָךְ אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם. וּמִפְּנֵי זֶה, הַמִּצְווֹת שֶׁהֵם הַפְּעֻלּוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת, מִתְיַחֲסוֹת בִּפְרָט לְיִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, כַּאֲשֶׁר יִתְבָּאֵר עוֹד.
לגר יש מעלת ישראל
וְאַל יִקְשֶׁה, אִם כֵּן הַגֵּר אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה מְקַבֵּל הַתּוֹרָה, כַּאֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ תְּכוּנָה נַפְשִׁית שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה? אֵין זֶה קַשְׁיָא כְּלָל. כִּי מֵאַחַר שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּר, הִנֵּה יֵשׁ לוֹ תְּכוּנָה יִשְׂרְאֵלִית. וְכַאֲשֶׁר נִתְגַּיֵּר*, נַעֲשָׂה טָפֵל לָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית, וַהֲרֵי הוּא כָּמוֹהָ. וְעִם כָּל זֶה אָמְרוּ(יבמות מז, ב) : קָשִׁים גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ סַפַּחַת. כִּי הַסַּפַּחַת2 מִזְגּוֹ אֵינוֹ טוֹב, וּמְקַלְקֵל הַבָּשָׂר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֶזֶג טוֹב.
מדוע ישראל להוטים אחר ע"ז?
וְאַל יִקְשֶׁה, הֲרֵי נִמְצָא כִּי יִשְׂרָאֵל, הָיוּ הָעָם הַנִּבְחָר עִם הַתְּכוּנָה הַטּוֹבָה שֶׁהָיְתָה לָהֶם, הָיוּ לְהוּטִין בְּיוֹתֵר אַחַר עֲבוֹדָה זָרָה מִכָּל הָאֻמּוֹת. כִּי דָּבָר זֶה יִתְבָּאֵר עוֹד בַּאֲרִיכוּת בַּפְּרָקִים הַבָּאִים.
___________________________________
1 המדרש באר שמהות האומות מתנגדת לתורה, אך בגמרא נאמר רק שלא רצו לקבלה. כוונתם לומר שאין התורה והמצוות, היינו המעשים האלוקיים, מתאימים להם לפי מהותם הלאומית, רק לישראל, מצד נפשם האלוקית, מתאימים התורה והמצוות.
זוהי גם כוונת חז"ל במה שאמרו: אתם קרויים אדם ואין עכו"ם קרויים אדם. כוונתם לומר שההבדל בין אדם לשאר בעלי חיים הוא בכך שלאדם יש נפש אלוקית. מי שיש לו נפש אלוקית הוא גם בעל הכנה מתאימה לדברים אלוקיים כמו הנבואה ורוח הקודש, ודבר זה לא נמצא רק בעם אשר בחר בו ה' יתברך. לכן הם קרויים אדם, היינו תואר "אדם" נמצא בהם במיוחד באופן שלם, כי בהם נמצא כל מה שראוי שימצא באדם. האדם נקרא בשם זה, מפני מעלתו הרוחנית ושאינו חומרי, לכן: "אתם קרויים אדם". משום כך המצוות שהן הפעולות האלוקיות, מתיחסות בפרט לישראל באופן השלם, וכמו שיתבאר עוד בפרקים הבאים.
אם תשאל, לפי האמור, איך יוכל הגר - אשר תכונת נפשו אינה טובה ואינה מתאימה לתורה - לקבל את התורה? אין זו שאלה כלל. כי העובדה שהוא בא להתגייר מעידה שיש לו תכונה ישראלית. בשעה שמתגייר הוא מתחבר אל האומה הישראלית ונעשה כמוה. עם כל זה אמרו חז"ל: קשים גרים לישראל כספחת. 2 כי הספחת, שהוא גידול שנוסף באדם, הוא דבר שאינו טוב ומקלקל את בשר האדם שהוא בעל מזג טוב.
ואל תשאל, כיצד יתכן שעם ישראל, שהוא העם הנבחר, בעל התכונות האלוקיות הטובות שהיו בהם, היו להוטים אחר עבודה זרה יותר משאר האומות. כי דבר זה יתבאר באריכות בפרקים הבאים.
ביאורים
האדם הוא זה שעומד במרכז הבריאה. הבריאה מלאה אמנם ביצורים שונים, בבעלי חיים, בצמחים ובעצמים דוממים, אולם אין ספק שבמרכז הכל עומד האדם . כל הבריאה שמסביב לאדם נבראה כדי להצטרף אליו, והוא זה שיכול לקבל תפקיד שמתוכו הוא יקדם את העולם אל עבר המטרה שאותה הציב לו הבורא.
מכיוון שתפקידו של העולם הוא לגלות בתוכו את החיים הרוחניים, ברור שמי שיעשה את המלאכה הזו, מי שיקדם את העולם לכך, יהיה אדם שנפשו נפש אלוהית. דווקא אז יכול האדם, ואיתו העולם, להיות דבוק בָּאמת ולקדם את כל המציאות אליה.
לכן, מובן מדוע דווקא עם ישראל שיודע איך לקחת את כל הכוחות ואת כל יצורי העולם, ולהשתמש בהם על פי טבעם האמיתי רק לטוב ולישר, הוא זה שיעמוד במרכז, אליו יוכלו להצטרף רק אלה שיתגיירו ויזכו להיות חלק מעם ישראל.
חשוב לשים לב שהבנה זו יוצרת לעיתים תחושת אי נוחות אצל היהודי. הוא שואל את עצמו – "מדוע אני מתיימר לזלזל באומות העולם ושָׂם את עצמי ואת עמי במרכז, האם זו אינה גזענות פסולה או התרברבות יתר?"
התשובה לכך תלויה בנקודת המוצא. נקודת המוצא של המהר"ל אינה רצון להשתרר או להתרברב ולהראות כמה ישראל 'טובים' וכמה הגויים 'גרועים'. הוא עוסק כאן בהגדרת התפקיד ובהבנתו. הקב"ה ברא את עם ישראל עם נשמה גדולה יותר ועם כישורים גדולים יותר מאת הגויים, ולכן כמו שמפקד בצבא חייב להכיר את מקומו האמיתי ולהבין את תפקידו, ואסור לו להשוות את עצמו לחייליו, כך אדם מישראל צריך להכיר את מקומו האמיתי, ומתוך כך להבין את גודל האחריות הרובצת על כתפיו, להבין שהוא חלק מהעם המופקד על קיום העולם ועל הובלתו של כל העולם על שלל יצוריו, ולעשות את תפקידו בשלמות ומתוך שמחה.
הרחבות
*ישראל ואומות העולם
אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם וְאֵין עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת קְרוּיִים אָדָם. האם מדברי המהר"ל אפשר לשמוע זלזול כלפי הגויים? המהר"ל מסביר שהשם 'אדם' ניתן למי שיש בו מעלה אלוהית. שורש ההבדל הזה שבין הגויים לישראל הוא בתפקיד השונה שיש לכל אחד מהם. כפי שכתב המהר"ל במקום אחר ביחס לעם ישראל: " בשביל זאת הבריאה נברא הכול ... בשביל 'ראשית' ברא שמים וארץ, והם ישראל" (נצח ישראל י, ועיין עוד רש"י בראשית א, א 'בראשית ברא'). אם כן, גם האומות נבראו בשביל ישראל, כדי להיות עזר למימוש ייעודם של ישראל. הרב קוק מבאר כי עזרת האומות לישראל מתבטאת בתרומתם לפיתוח העולם החומרי. אולם פיתוח החומריות צריך להיות מתוך קשר חזק עִם עַם ישראל (עיין אורות עמ' קנב, אות ב): ישראל נקראו בלשון הכוזרי: "הלב באברים" [ב, לו]. לב הוא אמנם מרכז החיים אולם הוא אינו מתפקד אלא בתוך הגוף. תפקידו של עם ישראל הוא להזרים חיים לעמים שמפתחים את העולם, לכוון את העשייה שלהם לקדושה, ואילו מעשי הגויים מייפים ומשכללים את הצורה בה הקדושה מופיעה. בזכות הקשר והנתינה ההדדית שבין ישראל לאומות – ילמדו כל העמים להאמין בה' (עיין עין איה שבת ב, ז).
*בין גזענות ללאומיות
כַאֲשֶׁר נִתְגַּיֵּר. כפי שאפשר לראות כאן, היחס המיוחד שהתורה נותנת לעם ישראל אינו על רקע גזעני , אלא על רקע לאומי . על כן כשגוי משנה את הלאום שלו ומצטרף לעם ישראל, אנו מתייחסים אליו כמו אל כל יהודי אחר, אף על פי שהגזע שלו לא השתנה כמובן.
שאלות לדיון
לפי דברי המהר"ל, איזה יתרון יש לשאר האומות על בעלי החיים, הרי גם לאלה וגם לאלה אין נפש אלוהית?
מדוע בכל זאת 'קשים גרים לישראל', הרי הם מגיעים עם רצון טוב ומוכנים להיות יהודים לכל דבר?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

איך עושים קידוש?

האם מותר לפנות למקובלים?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

בריאת העולם בפרשת לך לך

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

איך ללמוד גמרא?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

מה המשמעות הנחת תפילין?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

איך ללמוד אמונה?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















