ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
וּלְכָךְ אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּכָל מָקוֹם, כַּאֲשֶׁר הָיוּ רוֹצִים לְדַבֵּר עַל שְׂכַר הַמִּצְווֹת, אָמְרוּ(פאה פ"א מ"א) : אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. מִפְּנֵי שֶׁהָאָדָם עַל יְדֵי הַמִּצְווֹת יוֹצֵא אֶל הַפֹּעַל הַשְּׁלֵמוּת, בְּמַה שֶּׁהִיא נֶפֶשׁ אֲצֻלָּה מִלְמַעְלָה - כְּמוֹ שֶׁיּוֹצִיא הָאִילָן לְפֹעַל הַשְּׁלֵמוּת שֶׁלּוֹ - עַד שֶׁקּוֹנֶה הָאָדָם הַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה*, וְלִהְיוֹת דָּבֵק בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְלָכֵן אֵין לְךָ לִשְׁאֹל, לָמָּה עַל יְדֵי מִצְוָה הַזֹּאת הָאָדָם בִּשְׁלֵמוּת בְּפֹעַל? שֶׁוַּדַּאי אֵין זֶה קַשְׁיָא, כְּמוֹ שֶׁאֵין עָלֶיךָ לִשְׁאֹל לָמָּה אִילָן זֶה בְּפֹעַל הַשְּׁלֵמוּת כַּאֲשֶׁר צוּרָתוֹ וְתָאֳרוֹ כָּךְ, וְלֹא הָיָה צוּרָתוֹ וְתָאֳרוֹ בְּעִנְיָן אַחֵר, רַק כִּי דָּבָר זֶה מִתְחַיֵּב לְפִי הָעֶצֶם הַגַּרְעִין. וְכָךְ מִתְחַיֵּב, לְפִי נַפְשׁוֹ אֲשֶׁר הִיא אֱלֹהִית מִלְמַעְלָה, שֶׁהוּא בַּעַל הַשְּׁלֵמוּת כַּאֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה מִצְווֹת אֵלּוּ. וְהַכֹּל הוּא לְפִי מַה שֶּׁנּוֹתֵן1 הַשֵּׂכֶל, שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם בְּפֹעַל מִצַּד שֶׁיֵּשׁ לוֹ נֶפֶשׁ אֱלֹהִית וּמַה שֶּׁגּוֹזֵר עִנְיָנוֹ וְזֶהוּ צֵרוּף נַפְשׁוֹ.
רמ"ח מ"ע כנגד האדם ושס"ה מל"ת כנגד ימות החמה
וּמִפְּנֵי כִּי הָאָדָם הֻשְׁלַם בְּרמ"ח אֵבָרִים, וְהָעוֹלָם - שֶׁלֹּא יֵצֵא מִן הַסֵּדֶר2 , רַק יַעֲמֹד בַּסֵּדֶר שֶׁלּוֹ וְלֹא יָמוּשׁ - הֻשְׁלַם בְּשס"ה יָמִים, וּבִשְׁבִיל כָּךְ נִתַּן לָאָדָם גַּם כֵּן רמ"ח מִצְווֹת עֲשֵׂה אֶל הַשְׁלָמָתוֹ. וְנִתַּן לוֹ שס"ה מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁיַּעֲמֹד בַּסֵּדֶר שֶׁלּוֹ, שֶׁלֹּא יֵצֵא מִן הַסֵּדֶר שֶׁנִּבְרָא עָלָיו.
___________________________________
ע"פ האמור מובן מדוע כשחז"ל דברו על שכר המצוות הם אמרו: אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא. חכמים דימו את קיום המצוות לפירות, מפני שהיציאה מן הכח אל הפועל וההגעה אל השלימות אצל האדם היא כמו האילן. כמו שהאילן על ידי הפירות יוצא אל השלימות, כך הנשמה, אשר מקורה עליון, יוצאת אל השלימות על ידי המצוות וכך היא דבקה בבוראה. לכן השאלה מדוע דווקא על ידי מצוות אלו מגיע האדם אל שלימותו אינה שאלה, כמו שאין לשאול מדוע האילן מוציא ענפים, עלים ופירות, בצורה זו ולא בצורה אחרת. כשם שתואר הענפים, העלים והפרי נגזרים מהגרעין, כך המצוות נגזרות מנשמת האדם. והכל נובע 1 מהרצון האלוקי, שרצה שכך יהיה בנוי האדם עם נשמה אלוקית, ורצה שיציאתה אל הפועל תהיה באמצעות המצוות, כל זה גזירה אלוקית. בקיום המצוות מגיע האדם אל שלימותו ודבק בבוראו ובזה הוא מגיע אל הצירוף.
האדם הינו אדם שלם על ידי רמ"ח אבריו. העולם 2 מתפקד על פי הרצון האלוקי, ולא משנה ממנו במעגל שס"ה הימים. לכן ניתנו לבני האדם רמ"ח מצוות עשה המשלימות אותו, ושס"ה מצוות לא תעשה כדי שלא ישנה מהרצון האלוקי. וכבר בארנו דבר זה בפרק ד'.
ביאורים
ראינו שמטרת המצוות היא ההוצאה מהכוח אל הפועל של הנפש האלוהית החבויה באדם, ורק על ידי קיומן מגיעה הנפש האלוהית אל שלמותה.
לאור הבנה זו ניתן להעמיק קצת יותר בגודל מעלת קיום המצוות. כאשר מקיים האדם מצוות הוא זוכה לחיות בצורה שלימה יותר, בה יוצאת נפשו האלוהית מה'כוח' אל ה'פועל'. כאשר האדם חי בצורה כזו, הוא זוכה להיות במדרגה אלוהית יותר, וממילא זוכה להידבק בה' יתברך.
דבקות זו, המושגת על ידי קיום המצוות, היא גם עיקר השכר על קיום המצוות. עיקר השכר על המצוות אינו חיצוני למעשה שאנחנו עושים, מעין צ'ופר לעידוד וחיזוק על המעשה שעשינו. עיקר השכר הוא עצם הזכות לחיות את החיים בצורה שלימה ומתוקנת, ולגלות בכך את הנשמה האלוהית החבויה בתוכנו.
לאחר שהבנו שהמצוות מגלות את הנשמה, מתבארת ההקבלה הקיימת בין מספר איבריו של האדם למספרן של המצוות וימות השנה – רמ"ח מצוות עשה כנגד רמ"ח איברים, ושס"ה מצוות לא תעשה כנגד שס"ה ימים בשנה: שלמות האדם במישור הגופני היא רק כאשר רמ"ח אבריו שלמים ומתפקדים כראוי, וכן כאשר הוא חי במסגרת חיים שמתאימה לו – מעגל השנה הבנוי משס"ה ימים. בדומה לכך, רק כאשר האדם מקיים את כל המצוות נשמתו מתגלה ומתפקדת כראוי, ורק כאשר הוא שומר על כל מצוות לא תעשה הוא מקיים מסגרת חיים שמתאימה לנשמתו ומאפשרת לה לצאת אל הפועל.
הרחבות
*המצוות – כמקנות שלמות בפועל ומביאות גאולה
עַל יְדֵי הַמִּצְווֹת יוֹצֵא אֶל הַפֹּעַל הַשְּׁלֵמוּת... עַד שֶׁקּוֹנֶה הָאָדָם הַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה. הרב קוק מבאר שהמצוות מקנות שלמות לאדם בהיותן מקוימות באמונה לשם שמים. יתר על כן, לא לאדם בלבד כי אם גם לאומה בכללה נקנית שלמות בעזרת המצוות ובכך האומה מביאה את הגאולה: "אור גדול של חיים ושל טוב יוצא לאיש הפרטי ולאומה בכללה מהיופי והטוב שיש בגניזה בכוח סודות הטעמים של המצוות".
את הסודות של טעמי המצוות ניתן לקלוט ולהפנים בהתאם לקיומנו את המצוות. כמובן שיש להיזהר שלא לצמצם את המצוות להבנתנו השכלית הדלה, אך מאידך צריך לזכור שיש עומק של שכל עליון הגנוז במצוות (עיין עוד בהרחבות לעיל - י"ט וכ"ג שבט).
הרב קוק מוסיף לבאר שכנסת ישראל צועדת בדרכה המיוחדת בעולם. הליכתה היא בעלת אופי מיוחד של צעידה מלמעלה למטה, מהכללים אל הפרטים ומהרעיונות היותר רוחניים אל מובנם המעשי, הלוא הוא קיום המצוות כולן בפועל. בדרך זו האומה בונה את שלמות כוחותיה לעצמה ולכל העולם כולו: "וזהו רז התשובה המביאה לידי גאולה". כלומר, נשמתה האדירה של כנסת ישראל כוללת בתוכה עושר עצום של כל האידיאלים הגדולים והאמת המוחלטת כבר גנוזה בקרבה. אלא שכדי לבנות את בנין ישראל והעולם כולו מוטל עלינו לגשת לעולם המעשה ובתוכו עשיית המצוות ובכך להגשים את מה שמוטבע בנו - בנשמתנו [מעובד על פי אורות, זרעונים, מעשי יצירה].
שאלות לדיון
המהר"ל מביא כאן את דברי חז"ל ביחס לשכר מצוות. מדוע התורה עצמה לא הזכירה בכלל את שכר המצוות?
'אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא...' – מדוע דווקא מצוות אלו קשורות לעולם הזה ולעולם הבא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
