ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

הדרוש האחד עשר חלק ב'

דף הבית ראשי בית מדרש אמונה וחסידות לימוד יומי באמונה דרשות הר"ן Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר הורד דף מקורות

ד' ניסן תשע"ד

הדרוש האחד עשר חלק ב'

ד' ניסן תשע"ד



נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
רחל לאה בת דבורה הי"ו

באור שני סוגי המשפט
וּנְבָאֵר זֶה עוֹד בְּשֶׁנַּנִּיח צַד אֶחָד מִן הַצְּדָדִים*. הֲרֵי שֶׁשָּׁנִינוּ בְּפֶרֶק "הָיוּ בּוֹדְקִין" (סנהדרין מ ב): "מַכִּירִים אוֹתוֹ, גּוֹי הָרַג אוֹ יִשְׂרָאֵל הָרַג, הִתְרֵיתֶם*, קִבֵּל הַתְרָאָה, הִתִּיר עַצְמוֹ לְמִיתָה וכו', הֵמִית תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר" וכו'. וְאֵין סָפֵק, כִּי כָּל זֶה רָאוּי כְּפִי מִשְׁפַּט צֶדֶק, כִּי לָמָּה יוּמַת אִישׁ אִם לֹא שֶׁיָּדַע* שֶׁהִכְנִיס עַצְמוֹ בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חִיּוּב מִיתָה וְעָבַר עָלָיו, וְלָזֶה יִצְטָרֵךְ שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו הַתְרָאָה וְכָל יֶתֶר הַדְּבָרִים הַשְּׁנוּיִים בְּאוֹתָהּ בָּרַיְיתָּא, וְזֶהוּ מִשְׁפָּט צוֹדֵק אֲמִתִּי בְּעַצְמוֹ הַנִּמְסָר לְדַיָּנִים. אֲבָל אִם לֹא יֵעָנְשׁוּ הָעוֹבְרִים כִּי אִם עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, יִפָּסֵד הַסִּדּוּר הַמְּדִינִי לְגַמְרֵי, שֶׁיִּתְרַבּוּ שׁוֹפְכֵי דָמִים וְלֹא יָגוּרוּ* מִן הָעֹנֶשׁ, וְלָכֵן צִוָּה ה' יִתְבָּרַךְ לְצֹרֶךְ יִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם* וְתִקּוּן סִדּוּרוֹ – בְּמִנּוּי הַמַּלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשָׁה זוֹ (דברים יז יד-טו): "כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ וגו' שֹוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ" וגו', שֶׁהִיא מִצְוָה שֶׁנִּצְטַוִּינוּ בָּהּ לְמַנּוֹת עָלֵינוּ מֶלֶךְ, כְּמוֹ שֶׁבָּא בְּקַבָּלַת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין כ ב). וְהַמֶּלֶךְ הוּא יָכוֹל לָדוּן שֶׁלֹּא בְּהַתְרָאָה וּכְפִי מַה שֶּׁיִּרְאֶה שֶׁהוּא צָרִיךְ לַקִּבּוּץ הַמְּדִינִי*. ך הַמַּלְכוּת שָׁוֶה בְּיִשְׂרָאֵל וּבְיֶתֶר אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁצְּרִיכִים לְסִדּוּר מְדִינִי •, וּמִנּוּי הַשּׁוֹפְטִים מְיֻחָד וְצָרִיךְ בְּיִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁהִזְכִּיר עוֹד בְּאָמְרוֹ: "וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק", כְּלוֹמַר: שֶׁמִּנּוּי הַשּׁוֹפְטִים וִיכָלְתָּם הוּא שֶׁיִּשְׁפְּטוּ אֶת הָעָם בְּמִשְׁפָּטִים צוֹדְקִים אֲמִתִּיִּים בְּעַצְמָם.
___________________________________
נַּנִּיח צַד אֶחָד מִן הַצְּדָדִים – נדגים זאת באחד מסוגי המשפט (דין השופטים). הִתְרֵיתֶם – הזהרתם. שֶׁיָּדַע וכו' – שידע החוטא בזמן החטא שצפוי הוא לעונש. יָגוּרוּ – יפחדו. יִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם – קיום המציאות. קִּבּוּץ הַמְּדִינִי – קיום המדינה.

ביאורים
הר"ן עסק לעיל בשתי מערכות שלטוניות: אחת שתפקידה לדאוג לעשיית הצדק והטוב אצל האדם הפרטי, והשנייה שתפקידה לדאוג לתיקונה של החברה. הוא הסביר שעם ישראל צריך את שתי המערכות הללו גם במישור הדאגה לתיקון ענייני העולם הזה, וגם במישור הדאגה לחיי הרוח - לקיום רצון הבורא.
בדברים שלפנינו, הר"ן מדגים את דבריו על ידי דוגמה העוסקת בתיקון האדם והחברה בכל הקשור לניהול התקין של העולם הזה. הדוגמה היא מהלכות שפיטת הרוצחים. המשנה אומרת שצריך לחקור היטב את העדים ולשאול אותם שאלות רבות - האם הם מכירים את הרוצח? האם התרו בו לפני ביצוע המעשה? האם הוא שמע את ההתראה ואמר שיעשה זאת למרות ההתראה? ושאלות נוספות. אלו שאלות חשובות שמטרתן לברר אם אכן מגיע לאדם זה עונש כבד כמיתה, אולם, על אף שדרך זו באה לקבוע את העונש הנכון והאמיתי ביחס למעשה האדם, היא לא תמיד עומדת בקנה אחד עם מטרת תיקון החברה. לעיתים החקירה המדוקדקת של העדים תקשה על חריצת דינו של רוצח למוות, ואם כן, הרי שבמקום למגר נטילת חיי אדם בעם ישראל עלולים אנו לגרום לרפיון בפחד ממעשים אלו, וממילא לריבוי מקרי רצח. זו הסיבה להתערבותה החשובה של הרשות השנייה – המלכות. תפקידו של המלך להתבונן מלמעלה על כלל הציבור, ולשפוט לפי הנצרך לטובת החברה, ואם יהיה משוכנע באשמת הרוצח ובצורך להענישו למען תיקונה של החברה, הוא יוכל להענישו גם אם לא התקיימו כל התנאים להריגתו על פי דין. כל זאת על מנת למגר את מקרי הרצח בישראל.
בדרך זו הדגים לנו הר"ן כיצד נצרכות שתי המערכות לתיקון האדם והחברה - מערכת המשפט השופטת על פי שורת הדין, על פי מה שמגיע וראוי לכל אדם בפני עצמו, והמלכות השופטת לפי הנצרך לתיקונה של החברה. שתי המערכות הללו פועלות הן לתיקון הרוחני והן לתיקון החברתי.

הרחבות
•האם מושג המלכות שווה בין ישראל לגויים?
וְנִמְצָא שֶׁמִּנּוּי הַמַּלְכוּת שָׁוֶה בְּיִשְׂרָאֵל וּבְיֶתֶר אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁצְּרִיכִים לְסִדּוּר מְדִינִי. המדינה הישראלית היא בעלת תוכן רוחני ובכך שונה היא ממדינות הגויים שהן ' חברות אחריות ' - כל מטרתן היא לדאוג לפרטים השונים בחברה ולהעניק להם ביטחון ועוצמה בכל תחומי החיים.
הרב קוק מפרט את ייחודה של המדינה הישראלית: "אין המדינה האושר העליון של האדם. זה ניתן להאמר במדינה רגילה, שאינה עולה לערך יותר גדול מ'חברת אחריות' גדולה... מה שאין כן מדינה שהיא ביסודה אידיאלית, שחקוק בהוויתה תוכן האידיאלי היותר עליון שהוא באמת האושר היותר גדול של היחיד... ומדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא ה' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה "ה' אחד ושמו אחד", שזהו באמת האושר היותר עליון." [אורות, אורות ישראל ז, ז]
בדומה לר"ן גם הרב קוק מסביר את ערכה של המדינה הישראלית. הרב מסביר שמדינה זו יכולה וצריכה לגלות את שם ה' בעולם. בניגוד לגוים הרואים במדינה כמבנה חברתי נוח הדואג לפרטיו, עבורנו המדינה באה ליישם את האידיאלים אותם אנו חיים ולומדים בהם אנו מאמינים. בעצם קיומה של מדינה ישראלית יש גילוי של הייעוד הישראלי בעולם. מדינה כזו מסבה אושר גדול ביותר מפני שהמוסריות שלה נובעת מצו אלוהי. רק על ידי קישור אלוהי כזה אפשר לזכות לאושר אמיתי לאדם ולאומה.

שאלות לדיון
לפי דברי הר"ן, אין זה צודק להמית רוצח שלא ידע שהעונש על מעשהו הוא מיתה. מדוע? האם זה לא מגיע לו?
מדוע השופטים לא עוסקים גם במשפטי הסדר המדיני?
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il

בית המדרש החדש נמצא בתהליכי בנייה סופיים,
בוא ותתחדש אתנו בגירסת הנסיון!



אל תציג לי הודעה זאת שוב