ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
היסודות הרעיוניים העומדים בתשתית הסיפור לעיל, מעוגנים בהשקפת הרב על היחס הנדרש כלפי שונאי עם ישראל במהלך הדורות. במאמרו "עד דלא ידע" כתב הרב: "ההמנים של כל הזמנים שהם פוגעים בנו בארס שנאתם... הם תופסים את הצד החלש לפי שהוא הצד הפומבי והידוע אבל דווקא על ידי מזעזעינו אלה נבוא לחוש שיש לנו נפש כללית... נפש אומתית גדולה... והיא מלאת עוצמה ויש בה כח להעמידנו על רגלינו, לחדש את חיינו כימי עולם ולעמוד גם כן נגד כל מיני העמלקים החפצים כל כך לזנב את נחשליינו" (מאמרי הראי"ה, עמ' 156).
ימי הפורים מהווים הזדמנות לגילוי עולמנו הפנימי וחשיפת כוחות הנפש. דווקא באמצעות שתיית היין וסעודת פורים נביא לתודעתנו את כוחותינו הנסתרים: "נכנס יין יצא סוד ומאוד אנו צריכים בחיינו שהסודות הנעלמים יצאו ויתגלו. על ידי גילויים של הסודות נכיר את עצמנו, נכיר את מה שחבוי בקרבנו, בשעה שנבוא לאותה הבחינה של "לבסומי עד דלא ידע". נפטר לפחות לשעה מכל אותן הידיעות המטעות אותנו... והידיעות המטעות הללו הן מסתירות ממנו את היסוד... מבוסמים אנחנו יותר מדי מדמיונות חיצוניים ובשביל כך אין אנו מרגישים את האמיתיות הפנימיות שלנו, את סוד האמת" (מאמרי הראי"ה, עמ' 153).
היחס העדין והמורכב בין "האני" שלנו, המבטא עמידה עצמאית, לבין מידת ההתבטלות כלפי ריבונו של עולם מתבטא באופן מיוחד מאוד בחג הפורים. מחד גיסא מדגיש הרב: "מי שהוא ממידת המלכות... ראוי הוא אדם זה לספוג את הכל וכשהוא פונה אל הטוב... הרי הוא מוכן להיות ממולא מכל טוב... ויש בו מידת עומק העצמיות" (אורות הקודש, ג', עמ' קי"ז). מאידך גיסא נדרש האדם להתבטלות עצמית: "ומידה זו היא מידת כנסת ישראל בעצם, שהיא הטבעיות העצמית של האומה הישראלית, שהם ממעטים עצמם תמיד, והם מרגישים בקטנותם, מרגישים איך שכל המילוי שבהם אינו עצמי, שאינם אלא כלי לקבל אור ושפע מברכת ה' העליונה" (שם).
פורים חושף אצל האדם תודעת "אני" מסוג חדש. דווקא הענווה וההתבטלות העצמית מובילים להכרת ערך עצמית: "יוסיף האדם להתעלות עד כדי הכרת רצונו, עדי כדי התוודעותו אל עצמו, עד כדי התפיסה העליונה של האושר אשר בעשיית רצונו כרצון קונו, מפני שרצונו איננו כי אם רצון קונו. וכל מה שההכרה הזאת יותר חודרת, יותר היא מגלמת את הווייתה" (אורות הקודש, ג', עמ' מ"ו).
כל עניינו של פורים להביא את האדם לתודעת טשטוש הגבולות בין העולם החיצוני והפנימי. היכולת לחבר את העולמות, לראות את "האחדות הכוללת", מביאה לתודעת מציאות הבורא כמחולל עולמות ומשגיח על המהלך היומיומי וההסטורי. בניגוד לראיה החיצונית האנוכית, בבחינת "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" (דברים, ח', י"א-י"ח). נדרש האדם להתחבר אל פנימיות המציאות: "סבורים אנחנו שבחוכמתנו ובפקחות הפקחים שבנו באנו עד הלום... להיות לנו... אתחלתא כל שהיא לאתחלתא דאתחלתא לגאולה, ואנו שוכחים כי לולא יד בעל מלחמות זורע צדקות ומצמיח ישועות לא היו כל מפעלותיינו... שוכחים אנו שהיד הסודית הזאת, זאת היא כל המפעל" (מאמרי הראי"ה, עמ' 153).
היכולת לחבר את העולם הפנימי אל העולם החיצוני מתבטאת בפורים גם בטשטוש הגבולות באבחנה הגיאוגרפית של "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד" (אסתר, ג', ח'). הרב מתמודד עם הסתירה בין מפוזר מחד גיסא, לעם אחד מאידך גיסא וכותב: "באמת מפוזר ומפורד הוא העם האחד, אבל בכל זה עם אחד הוא. ושמא תאמר איך יתכן שיהיו שני הפכים בנושא אחד? עם אחד מצד אחד ומפוזר ומפורד מצד שני... ישנם פלאים בעולם. והעם הזה שכל עמידתו בעולם מרופדת היא בפלאי פלאות, הוא מראה בהווייתו גם כן את הפלא הזה, ובמהותו העצמית הרי הוא עם אחד, למרות מה שהוא מפוזר ומפורד" (מאמרי הראי"ה, עמ' 155).
עמדת הראי"ה קוק, בהקשרים השונים לעיל, יוצרת עמדת כח רעיונית חשובה ביותר כלפי יכולת ההתמודדות של הפרט והאומה הישראלית. ההדגשה כי המציאות החיצונית איננה חזות הכל ומציאות פנימית איתנה עומדת בתשתיתה, מעניקה כוחות התמודדות וראיה חדשה הן כלפי יכולתנו לעמוד מול שונאיינו, והן כלפי המגמה האחדותית המחברת את פלגי העם השונים למרות ההשקפות הנבדלות. בענין עולמו של הפרט מדגיש הרב "הרפואה העצמית של הפרט משתמשת היא כבר למעשה לחשוף מעיינות של עוצמה ושל בריאות מתוך האדם עצמו, מנפשו אל נפשו, מתוך הנפש הבלתי ידועה, הטמירה והמכוסה... הוא תמיד מלא אומץ, מלא חיים וכוח, ומאוצר בריאותו הגנוזה יש סיפוק רב להשפיע על הצד הידוע והפומבי שלו המטעה אותו לחשוב על עצמו שהוא חולה ורצוץ, בשעה שבאמת הוא בעל נפש אמיצה, בריאה ומלאה חיים" (מאמרי הראי"ה, עמ' 156).
ההסתכלות החינוכית הנפלאה הזו, הנובעת ממשנת הרב, היא שצריכה לעמוד בבסיס המעש החינוכי של עיצוב אישיות האדם. המודעות לעובדה כי קיימים בתוכנו כוחות נפש עצומים, גם אם כלפי חוץ אנו חשים "חולים ורצוצים", מאפשרת לאדם להאמין בעצמו ולסלול דרך חדשה שיסודותיה אינם התדמית החיצונית-סביבתית, אלא מקורותיה בעולם פנימי מלא עוז וגבורה. הנבואה "שמגשימה את עצמה" לא תצלח כיוון שהאדם מחובר לעולמות פנימיים ומהם שואב את כוחו.
ימי הפורים מהווים מקור חיזוק לפרט ולכלל האומה. "הנשמה הגדולה של האומה הנושאת את סבל העולם... תיוודע לנו בימים הגדולים הללו, ומהמקום הבלתי ידוע שבנפש האומה, תבוא לנו הברכה של "לך כנוס את כל היהודים"... תבוא הכרה עליונה למצוא את היהודי הבלתי ידוע שבתוכנו, ואח אל אח יתוודע ויד ליד תינתן וקול גדול ישמע... לחיים, לחיים, לחיים טובים ול"שלום" לכל ישראל ואמרו אמן" (שם, עמ' 156).
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך ללמוד אמונה?
למה משווים את העצים לצדיקים?
איך עושים קידוש?
תהיו חמים!
הלכות שטיפת כלים בשבת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה המשמעות הנחת תפילין?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
