ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

חידוש הסמיכה לדעת הרמב"ם - פרק ו' ;">

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה ציבור וחברה משפט עברי חידוש הסנהדרין בימינו Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשס"ד

חידוש הסמיכה לדעת הרמב"ם - פרק ו'


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
אשר בן חיים

בשיעור שעבר הבאנו את דברי הרמב"ם בפירוש המשניות למסכת סנהדרין. להשלמת התמונה נביא היום גם את דבריו בפירוש המשניות על מסכת בכורות המוסיפים כמה פרטים נוספים. וז"ל המשנה:
"השוחט הבכור ומראה את מומו רבי יהודה מתיר רבי מאיר אומר הואיל והוא נשחט שלא על פי מומחה אסור" (פרק ד משנה ג).

מי הוא המומחה הנזכר במשנה? (והנזכר גם במקומות רבים במסכת סנהדרין, לעתים בתוספת כמו "מומחה לרבים או מומחה לבי"ד) מסביר הרמב"ם:
"ודע כי עניין מומחה, מוסמך, כלומר שיהא אותו אדם שכבר נבחן ונוסה ונמצא בחכמה גדול ומובהק, אם היה אותו שבחנו ונסהו בית דין הרי הוא נקרא מומחה בית דין, ואם היה שנתפרסמה חכמתו אצל רבים מבני אדם בלי שיסמכוהו בית דין הרי זה נקרא מומחה לרבים. ואף כאשר סמכוהו בית דין אינו מותר לו להתיר בכורות אלא עד אשר ירשוהו בית דין בכך ויאמרו לו בפירוש שיתיר בכורות במומן. וכבר ביארנו בתחילת סנהדרין שאין נקרא בית דין בסתם אלא סמוך בארץ ישראל, בין שהיה סמוך מפי סמוך או בהסכמת בני ארץ ישראל למנותו ראש ישיבה, לפי שבני ארץ ישראל הם אשר נקראין קהל, וה' קראם כל הקהל ואפילו היו עשרה אחדים, ואין חוששין למי שזולתם בחוצה לארץ כמו שבארנו בהוריות, ואין רשות ראש גלות מועילה בהיתר בכורות בלבד, אלא צריכין בכך רשות ישיבת ארץ ישראל כמו שנתבאר בתלמוד. וכל מקום שתשמע מומחה בהיתר בכור או ראיית מומו דע שהכוונה בכך מומחה שנטל רשות בית דין לראית בכור" (פירוש המשנה לרמב"ם , שם).

מסכם מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל את הבעיות בהבנת חידושו של הרמב"ם:
"הויכוח (ההיסטורי- הלכתי אודות דברי הרמב"ם בעניין חידוש הסמיכה) נסב מסביב לכמה נקודות שבחידוש זה:
א. האם הראיה היא מוחלטת, היינו אם יתכן לפרש הכתובים באופן אחר, או שמא תתחדש הסמיכה באופן אחר?

ב. האם הרמב"ם עצמו הכריע בדבר או שהוא עצמו היה מסופק כפי שמורה סיום דבריו בהלכות 'והדבר צריך הכרע'?

ג. לא ברור גם אם הרמב"ם דורש ממש את 'כל החכמים' או שמספיק רובו ככולו,

ד. וכן אם הם צריכים להיות כולם באותו מעמד או מספיקה הסכמתם גם אם אינם נמצאים יחד.

ה. לכל הנ"ל יש להוסיף, גם אם נאמר שהרמב"ם אמר דבריו בהכרע, הנה זה גופא יפלא שהרמב"ם יבא לחדש יסוד גדול כזה רק על סמך קושיא, שכידוע שערי תירוצים לא ננעלו.

ו. ואף אם היתה זו ראיה שהסמיכה תתחדש, הן לא נקבע כאן הדרך לחידושה, ומנין לו שע"י הסכמת החכמים תתחדש, אולי יבא זה באיזה שהוא אופן אחר.

ז. ואיך שלא נבין בכוונת הרמב"ם אם צריך הסכמת כל החכמים או שמספיק רוב, ואם צריך או אין צריך מעמד כולם, עכ"פ הדבר מפליא מאיפה לקח הרמב"ם עצמו תנאים אלה, שהרי הקושיא אינה מוכיחה לכל היותר אלא שהסנהדרין תתחדש, אבל אין מתבאר ממנה באיזה אופן תתחדש.

ח. עוד יש לעמוד על שינויי הלשון של הרמב"ם, שבפיה"מ בסנהדרין תלה הדבר בהסכמת החכמים ותלמידיהם: בבכורות תלה הדבר בהסכמת בני א"י בצורה סתמית, וודאי כוונתו מדויקת שכן הסביר שם משום שיושבי א"י יש בהם דין 'כל הקהל', עפ"י הגמרא בהוריות ג'. ושם מוגדר בשם זה העם כולו שבא"י, ולא הסנהדרין. ואילו בהלכותיו סתם וכתב 'החכמים שבא"י'. וזה צריך ביאור" (עמוד הימיני סימן ג סוף סע' א).

בשיעור הבא נשתדל להתחיל לענות על השאלות.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il