ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
הַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי מופיעים, דרך אגב, בממשלות דוד השנייה והשלישית, יחד עם בניהו בן יהוידע.
(שמו"ב ח' יח, דבהי"א י"ח יז, שמו"ב כ' כג).
הם נזכרים גם בהקשר של מרד אבשלום, כשדוד עזב את ירושלים יחד עם נאמניו: "וְכָל עֲבָדָיו עֹבְרִים עַל יָדוֹ וְכָל הַכְּרֵתִי וְכָל הַפְּלֵתִי וְכָל הַגִּתִּים שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ אֲשֶׁר בָּאוּ בְרַגְלוֹ מִגַּת עֹבְרִים עַל פְּנֵי הַמֶּלֶךְ" (שמו"ב ט"ו יח).
צריך לשים לב, שיחד עמם נזכרים שש מאות הגתים שמפקדם היה אתי הגתי.
פעם נוספת הם נזכרים בזמן מרד שבע בכרי. עמשא בן יתר לא הצליח לגייס את צבא דוד, לכן נאלץ דוד לשלוח את יחידות הגיבורים ובכללם את הַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי (שם כ' ז), כדי לדכא את המרד.
גם בסוף ימי דוד כאשר היה צורך למשוח את שלמה, כדי לבטל את המלכת אדניה בן חגית, שלח דוד את האנשים הללו ללוות את משיחת בנה של בת שבע: "וַיֵּרֶד צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי וַיַּרְכִּבוּ אֶת שְׁלֹמֹה עַל פִּרְדַּת הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֹּלִכוּ אֹתוֹ עַל גִּחוֹן" (מל"א א' לח).
יונתן תרגם קַשְׁתַּיָא וְקַלְעֲיָא. בעקבותיו צעדו רש"י, רד"ק ור"י מטראני. לדבריהם מדובר ביחידת עלית צבאית, שהגנה על המלך והייתה צמודה אליו, נכונה לכל משימה. קבוצה זו של אנשים היו חיילים מצטיינים, שהתמחו בשימוש בקשת ובקלע. אומנם, לא ברור כל כך מה הקשר בין לשון הכתוב והמשמעות שיונתן נתן לה. ר"י קרא פירש: "שתי משפחות היו מישראל שהיו סרים אל משמעת המלך ורואים פניו תמיד". גם לפירוש זה אין קשר בין לשון הכתוב לפירוש. על דרך הדרש הסביר רש"י שהכוונה ל"אורים ותומים", דרש זה סותר את הפשט. ר"י קרא הביא פירוש נוסף בכיוון שונה לחלוטין. וז"ל: "אך דומה שכְּרֵתִי אומה אחת יש, והם "יושבי חבל הים", ונקראים "גוי כרתים" (צפניה ב' ה), ודומה שנטפלו עמו ונלוו אליו לשרתו. ודומה כשם שכְּרֵתִי שם אומה , כך פְּלֵתִי שם אומה".
לדבריו, גדודים אלה שהיו נאמנים לדוד בכל מאודם, היו בני עמים אחרים (שאולי התגיירו) והושפעו עמוקות, עד כדי הערצה בלתי מסויגת לאישיותו של לדוד וערכיו. לדבריו, יתכן והם היו חלק מבני הפלישתים שדבקו בדוד עוד מזמן שירותו כמפקד בצבא אכיש, מלך גת. לפי זה, ברורה גם הסמיכות לשש מאות הגתים שהצטרפו אל דוד. אם אכן כרתי רומז לאי כרתים הוא כפתור, נציע גם על דרך האפשר כי פלת(י) רומז לפלשת וגם לשפלת (איזור מגורי הפלשתים) וגם לפלט מלשון פליטה. שהרי הפלישתים מכונים שארית (הפליטה) פעמים מספר בתנ"ך.
(עיינו ירמיהו כ"ה ד-ה, שם מ"ז ה, עמוס א' ח ואולי גם צפניה ב' ט).
נסיים בפירוש הרלב"ג: "הם היו שתי משפחות בתכלית החכמה, ומהם היו סנהדרין, וידמה שהסנהדרין נקראו כך, כי הם כורתין הדין במה שיבא לפניהם, כי אחריהם אין ללכת לאחרים למעלה מהם. והם גם כן מבארים כל מה שיפלא למשפט, באיזה דבר שיהיה מדברי התורה, כמו שנתבאר בפירוש 'כי יפלא ממך דבר למשפט' " (דברים י"ז ח).
אם נצרף את שיטת יונתן וחשובי הראשונים, הרואה בכרתי ופלתי יחידת גיבורים ואת שיטת הרלב"ג, הרואה בהם גדולי תורה, נוכל להציע לשלב את שני הפירושים ולהסביר כי וְכָל הַכְּרֵתִי וְכָל הַפְּלֵתִי הם אלה ששילבו לימוד ושאיפה לגדלות בתורה עם שירות צבאי משמעותי.
הבה נתפלל כי כל חלקי החברה בישראל, יראו בזכות שהיא חובה לגדול בתורה ולבא לעזרת השם בגיבורים,
זכות כפולה ומכופלת שאין סתירה בין שני חלקיה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
