ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש מדורים פרשת שבוע
1.00x

מי היו הַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי? עוד על שרות צבאי

הרב יוסף כרמלסיוון תשע"ט
35
מוקדש לעלוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
לחץ להקדשת שיעור זה
הַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי נזכרים כמה וכמה פעמים בתנ"ך, בפרקים העוסקים בתקופת דוד המלך. מפשט הכתובים ברור שהם קשורים ליחידות הגיבורים של דוד. אף על פי כן, מצאנו מגוון דעות בדברי חז"ל והראשונים בניסיון להסביר מי הם ומה מקור שמם המיוחד. ננסה לסכם את דבריהם ולסיום ולהציע פירוש בעל משמעות גם לדורנו.
הַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי מופיעים, דרך אגב, בממשלות דוד השנייה והשלישית, יחד עם בניהו בן יהוידע.
(שמו"ב ח' יח, דבהי"א י"ח יז, שמו"ב כ' כג).
הם נזכרים גם בהקשר של מרד אבשלום, כשדוד עזב את ירושלים יחד עם נאמניו: "וְכָל עֲבָדָיו עֹבְרִים עַל יָדוֹ וְכָל הַכְּרֵתִי וְכָל הַפְּלֵתִי וְכָל הַגִּתִּים שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ אֲשֶׁר בָּאוּ בְרַגְלוֹ מִגַּת עֹבְרִים עַל פְּנֵי הַמֶּלֶךְ" (שמו"ב ט"ו יח).
צריך לשים לב, שיחד עמם נזכרים שש מאות הגתים שמפקדם היה אתי הגתי.
פעם נוספת הם נזכרים בזמן מרד שבע בכרי. עמשא בן יתר לא הצליח לגייס את צבא דוד, לכן נאלץ דוד לשלוח את יחידות הגיבורים ובכללם את הַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי (שם כ' ז), כדי לדכא את המרד.
גם בסוף ימי דוד כאשר היה צורך למשוח את שלמה, כדי לבטל את המלכת אדניה בן חגית, שלח דוד את האנשים הללו ללוות את משיחת בנה של בת שבע: "וַיֵּרֶד צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי וַיַּרְכִּבוּ אֶת שְׁלֹמֹה עַל פִּרְדַּת הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֹּלִכוּ אֹתוֹ עַל גִּחוֹן" (מל"א א' לח).
יונתן תרגם קַשְׁתַּיָא וְקַלְעֲיָא. בעקבותיו צעדו רש"י, רד"ק ור"י מטראני. לדבריהם מדובר ביחידת עלית צבאית, שהגנה על המלך והייתה צמודה אליו, נכונה לכל משימה. קבוצה זו של אנשים היו חיילים מצטיינים, שהתמחו בשימוש בקשת ובקלע. אומנם, לא ברור כל כך מה הקשר בין לשון הכתוב והמשמעות שיונתן נתן לה. ר"י קרא פירש: "שתי משפחות היו מישראל שהיו סרים אל משמעת המלך ורואים פניו תמיד". גם לפירוש זה אין קשר בין לשון הכתוב לפירוש. על דרך הדרש הסביר רש"י שהכוונה ל"אורים ותומים", דרש זה סותר את הפשט. ר"י קרא הביא פירוש נוסף בכיוון שונה לחלוטין. וז"ל: "אך דומה שכְּרֵתִי אומה אחת יש, והם "יושבי חבל הים", ונקראים "גוי כרתים" (צפניה ב' ה), ודומה שנטפלו עמו ונלוו אליו לשרתו. ודומה כשם שכְּרֵתִי שם אומה , כך פְּלֵתִי שם אומה".
לדבריו, גדודים אלה שהיו נאמנים לדוד בכל מאודם, היו בני עמים אחרים (שאולי התגיירו) והושפעו עמוקות, עד כדי הערצה בלתי מסויגת לאישיותו של לדוד וערכיו. לדבריו, יתכן והם היו חלק מבני הפלישתים שדבקו בדוד עוד מזמן שירותו כמפקד בצבא אכיש, מלך גת. לפי זה, ברורה גם הסמיכות לשש מאות הגתים שהצטרפו אל דוד. אם אכן כרתי רומז לאי כרתים הוא כפתור, נציע גם על דרך האפשר כי פלת(י) רומז לפלשת וגם לשפלת (איזור מגורי הפלשתים) וגם לפלט מלשון פליטה. שהרי הפלישתים מכונים שארית (הפליטה) פעמים מספר בתנ"ך.
(עיינו ירמיהו כ"ה ד-ה, שם מ"ז ה, עמוס א' ח ואולי גם צפניה ב' ט).
נסיים בפירוש הרלב"ג: "הם היו שתי משפחות בתכלית החכמה, ומהם היו סנהדרין, וידמה שהסנהדרין נקראו כך, כי הם כורתין הדין במה שיבא לפניהם, כי אחריהם אין ללכת לאחרים למעלה מהם. והם גם כן מבארים כל מה שיפלא למשפט, באיזה דבר שיהיה מדברי התורה, כמו שנתבאר בפירוש 'כי יפלא ממך דבר למשפט' " (דברים י"ז ח).
אם נצרף את שיטת יונתן וחשובי הראשונים, הרואה בכרתי ופלתי יחידת גיבורים ואת שיטת הרלב"ג, הרואה בהם גדולי תורה, נוכל להציע לשלב את שני הפירושים ולהסביר כי וְכָל הַכְּרֵתִי וְכָל הַפְּלֵתִי הם אלה ששילבו לימוד ושאיפה לגדלות בתורה עם שירות צבאי משמעותי.

הבה נתפלל כי כל חלקי החברה בישראל, יראו בזכות שהיא חובה לגדול בתורה ולבא לעזרת השם בגיבורים,
זכות כפולה ומכופלת שאין סתירה בין שני חלקיה.
עוד בנושא פרשת שבוע

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il