"וכי קאמר רב פפא אתולדה דרגל, רגל הא אוקימנא תולדה דרגל כרגל, בחצי נזק צרורות (שהיתה מהלכת והתיזה צרורות ברגליה ושברו את הכלים, רש"י) דהלכתא גמירי לה, ואמאי קרי לה תולדה דרגל, לשלם מן העליה ... לרבא דמבעיא ליה אמאי קרי לה תולדה דרגל, לפוטרה ברשות הרבים".

"כתב רב אלפס: כיון דקיימא לן דנזק שלם ממונא הוא, וחצי נזק קנסא, ומועד שהזיק משלם נזק שלם מן העליה, ותם שהזיק משלם חצי נזק מגופו, בעינן למידע תולדות דהני אבות, אי כיוצא בהן נינהו, דכל מועד מינייהו תולדה דידיה כוותיה דמשלם נזק שלם מן העליה ותם שהזיק תולדה דידיה כוותיה דמשלם חצי נזק מגופו, או דלמא תולדותיהן לאו כיוצא בהן. היה נראה לו לרבנו יצחק שאם לא מצינו חילוק וכו' .
ואסיקנא דכולהו תולדותיהן כיוצא בהן, לבר מתולדה דרגל, ומאי ניהו חצי נזק צרורות, דהלכתא גמירא לה דממונא הוא, ולא משלם אלא חצי נזק. הא דקאמר הלכתא גמירי לה דממונא הוא, להא לא בעי הלכתא, דממילא ממונא הוא, כיון דתולדה דרגל הוי, ועיקר הלכה לחצי נזק גמירי וכו'.
ושן ורגל פטורים ברשות הרבים דאורחיה הוא. תמיה לי מה הוצרך לפרש טעמא דפטירי משום דאורחייהו הוא, הא קרא כתיב ובער בשדה אחר ודרשינן ולא ברשות הרבים".

"חצי נזק צרורות - בהמה שהיתה מהלכת בדרך והיו צרורות מנתזין מתחת רגליה ושיברה את הכלים משלמת חצי נזק ואע"פ שאין זה שינוי דהא אורחא בהכי והויא תולדה דרגל ולאו תולדה דקרן תמה וה"ל לשלומי נזק שלם הלכה למשה מסיני הוא לחצי נזק, וההוא חצי נזק ממונא הוא דהא לאו תולדה דקרן הוא."

"תני רבי חייה: נזק וחצי נזק נגבין מן המשועבדין. ניחא נזק, חצי נזק לא מגופו הוא משלם? אמר רבי יוסי: תיפתר בשור תם שהזיק והלך הבעל ומכרו, כבר משתעבד גופו לבעל הנזק וכו'".

"כיצד הרגל מועדת לשבר בדרך הילוכה הבהמה מועדת להלך כדרכה ולשבר, היתה מבעטת או שהיו צרורות מנתזין מתחת רגליה ושברה את הכלים משלם חצי נזק ...".

"תולדותיהן כיוצא בהן - מהירושלמי כאן ובשבת פרק ו, משמע דפשיטא להו הכא דהוו כיוצא בהן ... וגם אין נפקא-מינא בדין ביניהם ...".

"בעי רבי אבא בר ממל: היתה מהלכת במקום צרורות שאי-אפשר לה אלא אם כן מנתזת, ובעטה והתיזה מהו, כיון דלא אפשר לסגויי אלא אם כן מנתזת, אורחה הוא ורגל ברשות הניזק נזק שלם משלם, או דילמא השתא מיהת מחמת ביעוט נתזן וצרורות נינהו ועלתה בתיקו".

"פי' רבינו בבעיא זו אינו מובן לכאורה - דהרי כל צרורות ג"כ הוי אורחיה, ומ"מ הלכה למשה מסיני דאינו אלא חצי נזק. והרי"ף ז"ל ג"כ נראה דמפרש כפי' רבינו והדבר צ"ע."

"...נשיכה - תולדה דשן היא? כי אמרינן תולדה דשן היא היכא דיש הנאה להיזקה, - הא אין הנאה להיזקה! רביצה ובעיטה - תולדה דרגל היא? כי אמרינן הני מילי היכא דהיזקן מצוי, - הני אין היזקן מצוי !"

"בפירוש המבעה משונה פירוש הירושלמי מהבבלי, דבירושלמי מפרש דכולל שן ורגל כמו שהכתוב כללם כאחד בחד קרא".