ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- גיטין
כלומר שכאשר יש רק עד אחד, הבעל יכול לפסול את הגט. והריטב"א מסביר: "חד אתי בעל ומערער ופסיל ליה. פי' לאו למימרא שיהא פוסל אותו דהא האמינוהו רבנן לשליח כבי תרי, אלא שהוא יהא סבור שהאמינוהו במקום עד אחד ואתי לערער ולהוציא עליה לעז ושמא מתוך כך לבן של בני אדם נוקף ותמנע מלינשא".
כלומר שאין הכוונה שהבעל פוסל ממש את הגט אלא שהבעל יוצר לעז על הגט. אך באמת הבעל אינו נאמן משום שהאמינו לשליח כמו שניים.
אפשר שזז טעמו של ר"י המובא כאן בתוספות שביאר שהחשש הוא לעז בעלמא ולא שהבעל יפסול את הגט עצמו. אין חשש שהבעל יפסול את הגט משום שהאמינו לשליח כשניים, כנ"ל בריטב"א.
אך מרש"י עולה שהחשש הוא שיבוא הבעל ויערער ויפסול מדינא את הגט. וז"ל רש" : "דאי מצרכת תרי - למימר לשמה תו לא מצי בעל לערער השתא אתי ומערער ואוקי חד לבהדי חד".
הפני יהושע (כאן) הקשה שתי קושיות על דברי רש"י שכתב שאם יבוא הבעל לערער הוא יהיה נאמן משום שאוקי חד לבהדי חד:
א. הבעל אינו נחשב רק כאחד אלא כשניים. כך מבואר לקמן (ט.) שערער אחד אינו נאמן, ורק הבעל נאמן.
ב. מבואר בכמה מקומות בש"ס שכאשר האמינו לעד אחד הרי הוא נחשב כשניים. כך מצינו בדין סוטה ובדין אשה שמת בעלה. וכך לכאורה שליח הגט נאמן כשניים.
ותירץ תלמידי היקר לבנון פויכטונגר שקושיא אחת של הפני יהושע מתורצת בחברתה. השליח אכן נחשב כשניים אך הבעל גם נחשב כשניים ושקולים הם. שוב מצאתי שכבר כתב כן הכתב סופר כמובא בדבר יעקב (עמ' כח). אך נראה שאין זה כוונת רש"י, שקיצר בלשונו, ונראה בפשטות דבריו שהבעל נאמן משום שכל ערער נאמן מול השליח שנחשב כאחד.
הפני יהושע עצמו תירץ שעד אחד נאמן לערער משום שהדין שאין ערער פחות משניים נאמר כאשר הערער טוען טענת מזויף. אך כאשר הערער טוען שהגט נכתב שלא לשמה הוא נאמן מדרבנן לפסול את הגט. זאת משום שבטענת מזויף המערער סותר את החזקת כשרות של העדים. שהרי יש חזקה שעדים החתומין על השטר כמי שנחקרה עדותן בבית דין, מטעם שאין עדים חצופים לזייף. אך בטענת לא לשמה אין המערער סותר חזקת כשרות של אף אחד.
הפני יהושע מתרץ את הקושיא השנייה, שאף שעד אחד שחכמים האמינו לו נחשב בדרך כלל כשניים, אין זה אלא כשיש טעם להאמינו כמו בסוטה שיש רגלים לדבר, או בעגונה משום שדייקא ומניסבא. אך בשליח שאמר בפני נכתב ובפני נחתם אין טעם מיוחד להאמינו. והגמרא תירצה שאכן יש טעם מיוחד להאמינו.
הגרי"ז (הלכות גירושין עמוד טו) גם כן מחלק בין טענת מזויף לטענת שלא לשמה. ומוסיף ביאור:
הבעל אינו נאמן משום שהוא בעל דין, שהרי כבר כתב הר"ן שהבעל אינו בעלים על האשה, שהיא לא ממונו. אלא שהבעל נאמן לערער משום שהוא בעל השטר. אך כבעל השטר הוא נאמן על טענת מזויף שקשור לשטר. אך הוא לא נאמן על טענת שלא לשמה משום שזה לא דין בדין השטר אלא דין בדיני הגט.
הגרי"ז מסביר על פי הגדרה זו את המחלוקת בין התוספות (ב.) לר"ן ועוד ראשונים (ט.).
תוספות (ב.) ד"ה 'ואם יש עליו עוררין יתקיים בחותמיו' הסבירו מדוע לא טוענים טענת מזויף בגט:
"אבל כל זמן דלא אתי בעל ומערער נישאת על פי הגט ולא טענינן מזוייף דמשום עיגונא אקילו בה רבנן אבל בממון טענינן מזוייף לנפרע שלא בפניו ומיתומים ומלקוחות דאל"כ לא שבקת חיי לכל בריה שיוכל כל אדם לכתוב שטר מלוה ולהחתים עדים מעצמו ולטרוף שלא בפניו מיתומים ומלקוחות".
לעומת זאת הר"ן (ט.) ועוד כמה ראשונים שם כתבו הסבר אחר מדוע לא טוענים טענת מזויף בגט. וז"ל הר"ן:
"והרמב"ן ז"ל כתב שאין אלו ראיות דממתניתין ליכא למימר לפי שאין אשה זו ממונא של בעל אלא ברשות הבעל הוא להנשא אנן לא מצערי' לה כדאמר איהו לא מערער אנן ניחוש ונערער. ועוד מתוך חומר שהחמרת עליה בסופה הקלת עליה בתחלתה ונאמנת".
הרי שלדעת התוספות היינו צריכים לטעון טענת מזויף בגט אלא שלא טוענים משום עיגונא. ולר"ן לא טוענים טענת מזויף, ואחד הסיבות היא משום שהאשה אינה ממונו של בעל.
הגרי"ז ביאר שנחלקו התוספות והר"ן בשאלה זו. לדעת התוספות מכיוון שהבעל הוא בעל השטר, לכן הוא נחשב גם כבעל דין לעניין שנטען עבורו מזויף. לעומת זאת דעת הר"ן כפי שחילקנו לעיל שמכיוון שהאשה אינה ממונו של בעל, הבעל אינו אלא בעל השטר ולא בעל דין, ולכן לא טוענים עבורו מזויף.
ובמנחת אשר (סי' ג) ובשיעורי רבי שמואל (ג. אות מ) האריכו בדבר הגרי"ז הנ"ל.
לסיום נעיר בדברי התוספות (שם), הערה של המהר"ם שיף:
"אף דבממון כתבו דטענינן משום דאל"כ לא שבקית וכו' א"כ בגט דלא שייך לא שבקית למה נטעון". כלומר בגט לא שייך חשש שכל אשה תוציא גט כשבעלה לא נמצא, ומדוע תוספות נזקקו לטעם של עיגונא? ותירץ המהר"ם שיף שלולא הטעם של עיגונא היינו טוענים מזויף בגט משום לא פלוג משטרי ממון.
[מכיון שהזכרנו קושית המהר"ם שיף נזכיר מעט ממעלתו:
הגאון רבי עקיבא איגר (כתובות לד:) כתב: "לולי שידעתי מך ערכי מבלי להרים ראש נגד המהר"מ שיף היה נלענ"ד...".
ורבי נחמן מברסלב דיבר בשבח חידושיו (שיחות הר"ן שיחה ה):
"היה מגנה מאד את ספרי המחקרים והפילוסופים, ואמר שאין שם כלל שכל גמור כמו שיש באיזה מאמר מהרש"א או מהר"ם שיף וכיוצא מספרינו הקדושים שיש בהם עמקות ושכל נפלא ונעים מאד, אבל באלו הספרים לא נמצא זה השכל כלל, כי הם מדברים רק בדרך היקשים מינה ובה עד שבאים לאיזה מופת, אבל השכל שיש בתורתנו הקדושה - להבדיל - אין שם כלל כלל"].
בחידושי ר' נחום (ב.) תירץ אחרת את קושיית המהר"ם שיף, וז"ל:
"והנה ע"ד הפשט י"ל דבגט איתא ג"כ להך חששא דלא שבקת חיי וכו', דהא הוציאה גט ואין עמו כתובה גובה כתובתה, וא"כ איכא למיחש שמא האשה תזייף את הגט ותוציא כתובה שלא כדין, ומשו"ה הוצרכו התוס' לבאר דבגט אקילו רבנן משום עיגונא, וכונתם דאע"ג דלגבי הכתובה טענינן מזויף מ"מ לגבי ההיתר נישואין לא טענינן מזויף דמשום עיגונא אקילו בה רבנן".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
