ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- שם מרדכי
- בבא מציעא - פרק שני
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא מציעא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הנרצחים מאיתמר הי"ד
"ואמר רבא: ראה סלע שנפלה, נטלה לפני יאוש על מנת לגוזלה - עובר בכולן; משום לא תגזול ומשום השב תשיבם ומשום לא תוכל להתעלם. ואף על גב דחזרה לאחר יאוש - מתנה הוא דיהיב ליה , ואיסורא דעבד - עבד. נטלה לפני יאוש על מנת להחזירה, ולאחר יאוש נתכוין לגוזלה - עובר משום השב תשיבם . המתין לה עד שנתיאשו הבעלים ונטלה - אינו עובר אלא משום לא תוכל להתעלם בלבד".
וזו לשון התוספות שם:
" מתנה בעלמא הוא דיהיב ליה – ואם תאמר והלא לאו ד'לא תגזול' מקרי ניתק לעשה בפ' שילוח הקן (חולין דף קמא.) אם-כן כיון דלענין גזילה לא מקרי מתנה גם 'השב תשיבם' למה לא תיקן? ויש לומר דלא קאי אלא על לאו ד'לא תוכל להתעלם' שעבר שלא החזיר קודם יאוש.
תוספות הסבירו, שבמקרה הראשון שהמוצא נטל את הסלע לפני יאוש כדי לגוזלה – אם הוא ישיב אותה למאבד - הוא יתקן את הלאו של "לא תגזול". לשיטתם, לשון הסוגיה שהפעולה הזו תחשב למתנה בעלמא – אינו מדויק.
אולם הרמב"ן הסביר שלא כתוספות; וזו לשונו בחדושים על מסכת בבא מציעא שם (וכעין כך במלחמות על הרי"ף):
"ותמיהא לי מילתא טובא היכי עבר על 'בל תגזול' הא לאו שניתק לעשה הוא דכתיב 'והשיב את הגזלה וכו', וכן נמי 'השב תשיבם' איתיה לעולם וחיובי נמי מחייב ביה דהא כי אתא לידיה באיסורא אתא לידיה ומחייב לאהדורה וכדאיתא בריש פירקין? ואיכא למימר דהואיל ואבדה נקנית ביאוש לגמרי וכי אהדרה כבר נתיאשו וקנאה זה, הא לא קיים והשיב את הגזלה אשר גזל שהרי קנאה לגמרי ולא דמי לשאר גזלות שאינן נקנות לעולם לגמרי, דמ"מ מחייב בדמיהן וכי מחזיר תקין משא"כ בזו. ... דהך גזילה תרי קולי אית לה, שגזלה היא, ודין אבדה יש לה לקנות ביאוש לגמרי, זהו דעת הגאון מר רב יהודאי ז"ל לפי דעתי וכל הבאים אחריו סמכו עליו:"
הקשו על הרמב"ן, שממה נפשך, אם - מאיזה טעם שלא יהיה - גזילה זו שונה משאר גזילות, מדוע עבר בכלל על לא תגזול?
ואחר שמבואר בסוגיה שעבר על "לא תגזול", נראה לכאורה כדעת התוס' - שעדיין חייב להשיב מצד "והשיב את הגזילה". שהרי מצוות "והשיב את הגזילה" קיימת גם לאחר היאוש.
נלענ"ד, שהרמב"ן סבור שאע"פ שהסוגיה נוקטת שעבר על "לא תגזול", אין כוונתה שעבר על הלאו עצמו, אלא על "תולדה" של לאו זה. ובחלק מן הדינים שונים דיני התולדה מן האב; ולכן זכה אחר היאוש, ואינו חייב להשיבה - "ואף על גב דחזרה לאחר יאוש - מתנה הוא דיהיב ליה , ואיסורא דעבד - עבד".
ניתן לדייק יסוד זה של הלאו ותולדתו מדברי רבא, שאמר "ראה סלע שנפלה נטלה לפני יאוש על מנת לגוזלה - עובר בכולן; משום לא תגזול ומשום השב תשיבם ומשום לא תוכל להתעלם."
נראה, שרבא נקט לשון "משום", ולא נקט לשון "עובר על לא תגזול"; כדי לבאר, שהנוטל עובר על איסור ששייך להכלילו תחת "שם" ה"לאו", אך אינו הלאו עצמו.
כן משמע גם בפרוש רבנו-חננאל שכתב וזו לשונו - "עובר משום בל תגזול". נראה שר"ח שינה מלשון "לא" ללשון "בל", כדי לרמז שמדובר בתולדת הלאו ולא בלאו עצמו; ולשון זו מופיעה גם בתחילת דברי הרמב"ן – "ותמיהא לי מילתא טובא היכי עבר על בל תגזול ".
תולדת גזילה בפחות משוה פרוטה
מצאנו הבדל דומה לענין גזל פחות משוה פרוטה; וזו לשון הרמב"ם בהלכות גזלה ואבדה פרק א' הלכות א'-ב':
"כל הגוזל את חבירו שוה פרוטה עובר בלא תעשה שנ' 'לא תגזול', ואין לוקין על לאו זה שהרי הכתוב נתקו לעשה שאם גזל חייב להחזיר שנ' 'והשיב את הגזלה אשר גזל' זו מצות עשה, ואפילו שרף הגזלה אינו לוקה שהרי הוא חייב לשלם דמיה וכל לאו שניתן לתשלומין אין לוקין עליו.
ואסור לגזול כל שהוא דין תורה, אפילו גוי עובד עבודה זרה אסור לגזלו או לעשקו, ואם גזלו או עשקו יחזיר.
ואסור לגזול כל שהוא דין תורה, אפילו גוי עובד עבודה זרה אסור לגזלו או לעשקו, ואם גזלו או עשקו יחזיר.
וזו לשון הרמב"ם שם בהלכה ו':
"הגוזל פחות משוה פרוטה אע"פ שעבר אינו בתורת השב גזלה, ..."
דברי הרמב"ם טעונים ברור. אם הגוזל פחות משוה פרוטה עבר על הלאו דאורייתא, מדוע לא קיים במקרה הזה ה"עשה" של "והשיב את הגזלה"?
מפאת הדחק, צריך לומר שהגוזל פחות משווה פרוטה - לא עבר על הלאו עצמו אלא על תולדתו. לפיכך, לשון הרמב"ם מדויקת; לגבי 'פחות משוה פרוטה' הוא אומר 'אסור'; לעומת זאת לגבי 'שווה פרוטה' הוא אומר 'עובר בלא תעשה'.
התורה ציוותה ב"השיב" רק במי שעבר על הלאו; וחכמים הם שקבעו את דיני מי שעבר על התולדה. חכמים קבעו שמי שגזל גוי, למרות שעבר רק על תולדה - יחזיר; אך מי שגזל מחבירו פחות משווה פרוטה, אינו צריך להחזיר.
'משום' - משמעות של איסור חלש יותר
בסוגיה בגיטין דף כ"ו ע"א מבואר שלשון 'משום' מתאימה לאיסור שהוא אינו מופיע בתורה ממש. אמנם מהסוגיה שם משמע שהמילה הזו מתאימה לאיסור שהוא דרבנן; אך ניתן ללמוד משם שהמילה 'משום' מתאימה לתולדה יותר מאשר לאב עצמו.
ההבנה שלשון "משום" מורה על תולדה מבוארת גם בשו"ת אבני נזר חלק או"ח סימן קכ"ז:
"... דמלא כל מסכת שבת 'משום' בדבר שהוא תולדה. ואזכיר אחת המגבן כתב הרמב"ם פרק ז' [ה"ו] שחייב משום בונה ובפרק י' הלכה י"ג המגבן תולדת בונה. ואדרבה, - 'משום' מורה יותר על תולדה. רק כתבתי שאין משמעו תולדה "לבד" יעוין שם שגם אב בכלל משום. ..."
האבני נזר אומר, שבדרך כלל לשון "משום" מורה על "תולדה", לבד ממקומות מועטים בחלק מן הסוגיות שלשון "משום" מופיעה גם באב. 1
הסבר דעת הרמב"ן
לפי מה שהתבאר, הרמב"ן סבור שהנוטל אבידה כדי לגוזלה עובר על "תולדת גזילה"; ודיני התולדה הזו שונים מדיני האב. לפיכך, לאחר היאוש הוא אינו חייב במצוות "השב תשיבם", ואם הוא השיב את המטבע - זו מתנה שהוא לא קיים בה את מצוות 'השב תשיבם'.
החלוקה בין "אב" לבין "תולדה" מופיעה גם בפסיקת הרמב"ם בענין גוזל "פחות משווה פרוטה". הגוזל עבר על "איסור" לא תגזול – אך הוא פטור ממצוות ההשבה מכיוון שהוא לא עבר על ה"אב" של "לא תגזול".
^ 1.נלענ"ד שמהעיון בדברי הרמב"ם מתבאר, שכשהרמב"ם מביא את ההלכה בלשון הסוגיה, הוא משמר את לשון "משום" שהופיעה בה; אך מוסיף לרמז שם בדרך מיוחדת, שמדובר באב.

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

מה המשמעות הנחת תפילין?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

אושפיזין לדורנו | משה רבינו

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

שתי דקות על בדיקת חמץ

הלכות קבלת שבת מוקדמת

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

אנחנו קודש למענך

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

בדיקת פירות ט''ו בשבט
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

תשעה באב איך לחיות את החיסרון?
מבט על תשעה באב
אופני התבוננות שונים על צום תשעה באב - בבחינת אבלות ובבחינת תשובה

הלכות שלושת השבועות הלכות תשעה באב: מערב הצום ועד מוצאי התענית
הלכה למעשה
בשיעור זה נעבור בצורה מסודרת על פני כל סדר הזמנים – החל מדיני ערב תשעה באב ומחצות היום של יום רביעי, דרך גדרי שני תבשילים בסעודה מפסקת, ועד לחמשת העינויים, הפטורים לצום (חולים, מעוברות ומניקות) ומנהגי האבלות בתפילה ובבית. דגש מיוחד בשיעור זה ניתן להלכות מוצאי תשעה באב שחל בשנה זו ביום שישי (ערב שבת) – כיצד מאזנים בין מנהגי עשירי באב לבין כבוד שבת? מתי מותר להסתפר, להתרחץ, ולכבס לבני אשכנז ולבני ספרד?

מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.

לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.

דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.

דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.

לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.













