ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
- ספריה
- מועדים
- אור פני מלך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
חכמי ישראל אשר התעמקו בבעיית התשובה, סבורים כי מושג התשובה איננו קשור בהכרח לחטא; ניתן לעשות תשובה גם אם אין חטא קודם לתשובה. אולם, הכל מודים כי אין תשובה ללא תחושה של חסרון. מי שאינו מרגיש בכל חסרון בעצמו, מי שהוא שלם ומושלם בעיני עצמו, איננו שייך כלל לגדרי התשובה.
מכל הציבורים שבארץ ישראל, ולא רק בה, הציבור המרגיש ביתר שאת את יתרונותיו העצמיים ואת גדולתו הכוללת והפרטית, הוא ללא ספק הציבור הדתי, על כל שכבותיו ודרגותיו. דומה, כי אין ציבור אחר המחזיק באותה עוצמה בדעה, כי כל החסרונות במציאות מקורם בגורמים אחרים מחוצה לו, בעוד שהוא בעצם בתכלית השלמות. מאורעות שונים, בין מאורעות של זעזוע הנפש בשמחה, כמו אלה שהיו אחר ניצחון ששת הימים, ובין זעזועים בדרך אחרת וטרגית, כמו אחרי מלחמת יום הכיפורים, כל אלה פעלו ולו גם לתקופה קצרה על כלל הציבור בארץ. ודאי, ההתעוררות לכל הכיוונים ובכל המובנים לא הייתה מעמיקה ולא הייתה ממושכת, אך הורגש צורך בשינוי, בתיקון, בבדיקת ערכים מחדש. הציבור היחידי אשר בהיקפו הרחב נשאר עטור בזוהרו העצמי, היה הציבור הדתי.
תופעה זו של שביעות רצון עצמית, היא תופעה ידועה לגבי הציבור הדתי בכללו, ויש לומר כי בדרך כלל היא שייכת גם לאיש הדתי כפרט. אף הוא מרגיש את עצמו כחלק מציבור שלם, ופרט למקרים בלתי חשובים, סבור אף הוא, שאם יש חסרונות במציאות הרי יש לפנות אל העולם הסובב אותו, ולמצוא את הפגם במישהו אחר. ברור, שכאשר לא קיימת הרגשה של חסרון, ממילא אין יכולת של אמת לעשות תשובה. אין כוחם של חודש אלול ושל עשרת ימי תשובה יפה לעורר בעצמם לתשובה, שהרי צריך שיהא אדם, כדבר חז"ל "שב מידיעתו" 1 עושה תשובה מתוך הכרת חסרונו, בין חסרון הנובע מחטא, ובין החסרון של אי השגת אותן מטרות או שאיפות עליונות, שהיה צריך להשיגן.
"אין בנו מעשים (רעים)"
הגורמים היוצרים את אותה נחת רוח עצמית, עיקרם בשני "אבות נזיקין", אשר נוכל לכנותם בשמות: "שיטת התחומים הסגורים" ו"שיטת היחסיות".
ראשון באבות הנזיקין הוא שיטת התחומים הסגורים. כמעט כל חלק מן הציבור הדתי (וכמובן, כל יחיד ויחיד בציבור זה) יוצר לעצמו מדעת ושלא מדעת תחומים ביהדות, אשר ללא כל עיון וחיפוש הוא יוצר לגביהם מורטוריום, הוא משמיט את עצמו מכוח חיובם.
אכן, באופן תיאורטי לגמרי, מוגדר אדם דתי כאדם הסבור כי כל הצדדים שביהדות מחייבים אותו. אולם זו היא הגדרה מופשטת לגמרי, ואינה יפה אלא לצורכי שימוש חיצוני בלבד. מבחינת החוויה הדתית העצמית, כפי שהיא מופיעה בחיים, יוצר לו כל אדם את התחומים שהוא כביכול "מוסר מודעה" עליהם מיום כיפורים אחד לחבירו, כי אין הוא מקבל אותם על עצמו, לא בכלל ולא בפרט.
בכל ציבור וציבור יש חלוקה אחרת של תחומים אלה. במקומות מסוימים, מוציאים מכלל היהדות שבפועל את המצוות שבין אדם לחברו. במקומות אחרים, מוציאים את כל הבעיות המתייחסות לכאביו של הציבור כולו, מלבד החוג הקטן שפלוני משתייך אליו. בחלקים אחרים של הציבור הדתי, מוצאים מכלל היהדות כמה גופי מצוות אחרים (תלמוד תורה, איסור נדה, איסורי עריות מסוימים, תפילת מנחה הכל לפי העניין והרצון). על גופי מצוות אלה, ש"הוצאו מן הכלל", אין אדם מרגיש כלל שהוא עובר, וכל השייך לאותם תחומים נחשב בעיני העושה אותם לא רק בבחינת "מי שעבר ושנה ונעשית לו כהיתר" 2 , אלא שאין כאן מראש אפילו הרגשה של עבירה, אלא היתר מלא וגמור, שהרי דברים אלה התיר האדם לעצמו כאילו לא נתחייב בהם מתחילתם.
אב נזיקין אחר הוא שיטת היחסיות. יחסיות זו היא ההצדקה הפנימית המתמדת לכל חסרון ולכל פגם, והיא בנויה בהסתכלות המתמדת כלפי חוץ, לעבר אותם אנשים שהם גרועים יותר בצד זה או אחר. אין מודדים את הערכים כשלעצמם, אלא תמיד בהשוואה לאחרים. מכיוון שבדורותינו תמיד אפשר יהיה למצוא אחרים הרחוקים הרבה יותר מן היהדות, הרי הרגשת הנחת ושביעות הרצון מעצם העובדה "שלא עשני כפלוני", די בה כדי לכפר על כל החטאים.
העובדה שאדם אחר הוא מחלל שבתות, מהווה עבור האיש הדתי מקור אין סופי להרגשת כפרה כללית לעצמו. כיוון שהוא עצמו שומר שבת על פי דרכו, מי יאמר לו שהוא חסר דבר מה? והלא אין לו אלא להתבונן בשכנו, ולראות עד כמה הוא עצמו מלא טובה וברכה!
מי אשם ומי חטא?
מטעמים אלה, יכול אדם לומר את כל סדר "אשמנו" והרי זה כאילו דילג עליו. יכול הוא לומר את כל רשימת "על חטא" הגדולה, את וידויו של רבינו נסים ותפילה זכה של ערב יום כיפורים והרי זה כאילו לא אמרם, כי לכל אחד מאלה יש תוספת שמוסיפים בלב, בבחינת "נשבע בשפתיו ומבטל בלבו" 3 . עבירה פלונית הרי "אינה נחשבת לי", לפי שאין אני מסוג היהודים המחויבים והמחייבים עצמם בה, ועבירה אחרת הלא זו היא העבירה שעושה השכן פלוני, וכיוון שכך עולמי הפרטי שלי הוא בעצם בתכלית השלמות, ועלי רק להתאונן על חטאי הדור, מנהיגיו ורבניו שהרי הם הם הלוקים בכל החסרונות.
מספרים בשם אחד מגדולי המוסר, שהיה אומר: האדם נברא, כך שיוכל לראות תמיד את הזולת מבחינת מצבו החומרי, ולתת ברכה והודיה לקב"ה ששפר חלקו יותר ולשמוח בחלקו. ואילו במובן הרוחני יכול הוא להתבונן באלה הגדולים והטובים ממנו, ולהרגיש את חסרונו ביחס אליהם. אלא שדרכו של בן אדם היא להיפך: מסתכל הוא ברכושו החומרי של הזולת, ומצטער משום מה אינו מגיע לדרגתו, ומסתכל במעמדו הרוחני של הנמוך ממנו כדי להיות שבע רצון בחלקו שאין הוא כמותו!
על כן, לפני שחושבים על תשובה בכל נקודה פרטית שהיא, יש צורך לעשות קודם את חשבון הנפש הכולל, להסיר את "אבות הנזיקין" הללו מתוך הציבור ומתוך הפרט ואז לא יהא עוד צורך לחפש דרכי תשובה או להקשיב לדרשות על תשובה, שהרי מתוך הרגשת אמת של החסרון העצמי, יכול אדם לבוא לתיקון כל הדרוש לו.
---------------------
מתוך החוברת "באור פני מלך" ניתן לרכוש במחיר 15 ש"ח בטלפון: 5110028 - 052.
אנחנו קודש למענך
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך עושים קידוש?
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
