פרשני:בבלי:כתובות קו ב

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

כתובות קו ב

חברותא[edit]

כלי שרת, שמשתמשים בהם לעבודת הקרבנות במזבח החיצון, שהוא עצמו בנין ולא כלי - מהו שיעשו מקדשי בדק הבית?
וצדדי הספק הם:
האם כלי השרת "צורך מזבח" נינהו, ולכן מקדשי בדק הבית אתו, הם באים.
או כלי שרת "צורך קרבן" נינהו, ומתרומת הלשכה, מהכסף המיועד לקרבנות היו עושין אותן?
הקדמה
קרבנות הציבור היו באים כל שנה ממחצית השקל שתרמו כל אחד ואחד מבני ישראל בכל שנה. והיו מרכזים את כל השקלים בלשכה, ותורמים מהם שקלים בשלש קופות, ומתוך שלש קופות אלו היו קונים את קרבנות הציבור.
אם היה צורך בכסף נוסף לקניית קרבנות ציבור, היו חוזרים ותורמים מן השקלים שבלשכה אל תוך הקופות.
בכסף שבקופות, מלבד קניית קרבנות הציבור, היו עושים בו שימושים נוספים לצרכי הציבור, וכפי שיתבאר להלן.
הכסף שהיה נותר בקופות הללו היה נקרא "מותר תרומת הלשכה", וגם לו היו שימושים מסויימים.
ואילו הכסף שהיה נשאר בלשכה אחר שתרמו ממנה את תרומת הלשכה, ואחר שחלפה השנה, ושוב לא היו תורמים ממנה, היה נקרא "מותר הלשכה", וגם לו היו שימושים מסויימים.
כמו כן היתה במקדש רשות של "הקדש בדק הבית", שתחת רשותה היו כל הנכסים והתרומות שאינם קדשי מזבח. ברכוש הזה היו מתקנים או בונים את כל המבנים שבבית המקדש.
אמר ליה: אין כלי שרת נעשין אלא מתרומת הלשכה.
איתיביה מהא דכתיב בדברי הימים ב (פרק כד), בענין המגבית לבדק הבית שנעשתה בימי המלך יואש:
"וככלותם לבנות ולתקן את בית המקדש, הביאו לפני המלך ויהוידע את שאר הכסף. ויעשהו כלים לבית ה', כלי שרת"
ומוכח שכלי השרת נעשים מכסף של בדק הבית.
אמר ליה: מי דאקרייך, שקרא ולימד אותך כתובי - לא אקרייך נביאי! דכתיב בנביאים ראשונים, בספר מלכים ב (פרק יב): "אך לא יעשה מן הכסף שנועד לתקן את בית ה', ספות, כלי זהב, כלי כסף - כי לעושי המלאכה יתנוהו".
ומוכח שאין משתמשים בכסף בדק הבית לצורך עשיית כלי שרת.
ומקשינן: אי הכי, קשו קראי אהדדי!
ומשנינן: לא קשיא -
כאן שגבו והותירו, שנשאר כסף יותר מן הצורך לבדק הבית, אז היה מותר לעשות מן הכסף המיותר כלי שרת.
כאן שגבו ולא הותירו, וכיון שיש צורך בכסף לבדק הבית אין עושים ממנו כלי שרת.
ופרכינן: וכי גבו והותירו - מאי הוי? הרי לא לשם קדושת קרבן גבו אותו אלא לצורך בדק הבית, ואיך אפשר לשנות את קדושתו?
אמר רבי אבהו: "לב בית דין" מתנה עליהן, שאם הוצרכו לבדק הבית - הוצרכו, ואין לשנות את קדושתם.
ואם לאו, שישאר כסף מיותר - יהו לכלי שרת.
תנא דבי רבי ישמעאל: כלי שרת באין מתרומת הלשכה.  1 

 1.  התוס' מבארים שהכונה היא למותר שנשאר מתרומת הלשכה ולא מתרומת הלשכה עצמה, כמו שמוכח לקמן. אלא שאם כן, יש לתמוה מה שואלת הגמרא "ואימא שיריים גופא", שהם מתאימים לאמור בפסוק "שאר הכסף", והרי גם הכסף שבקופות הוא כסף שנשאר. ותירצו, שהכסף שבקופות עצמן לא תמיד הוא נשאר, כי לפעמים קונים בכל הכסף הזה קרבנות, ורק מהכסף שנותר בלשכה לעולם נשאר ממנו עודף. ושאלת הגמרא היתה שהיה לו לנקוט בדבר מוחלט, שתמיד הוא נשאר.
שנאמר (שם, בדברי הימים) "את שאר הכסף. ויעשהו כלים לבית ה', כלי שרת".
איזהו כסף שיש לו "שיריים"? - הוי אומר, זה תרומת הלשכה. שמרימים תרומה מהכסף שנאסף מכלל ישראל בתוך שלש קופות, לצורך קניית הקרבנות מהכסף ש"נתרם" בקופות. והשארית של הכסף שנשאר בלשכה היא ה"שיריים".
ולכן יש לעשות את כלי השרת מהכסף שבקופות, כי לכסף זה יש שיריים שנותרו בלשכה.
ופרכינן: ואימא, מדוע לא נאמר, שהפסוק הזה מלמד שיש לעשות כלי שרת מכספי השיריים שנשארו בלשכה גופייהו, ולא מהכסף שנתרם בתוך שלשת הקופות! כי הרי הפסוק מדבר על עשיית הכלים מ"שאר הכסף"!?
ומשנינן: כיון שנכתבה המילה "הכסף" בה"א הידיעה, צריך לעשות את הכלים מהכסף החשוב, שנתרם בקופות, ולא מן השיריים - כדאמר רבא בענין הקרבת עולת התמיד בבוקר:
"וערך עליה העולה (תמיד של בוקר) " - מלמדת ה"א הידיעה שעולת התמיד צריכה להיות חשובה, ולכן היא תהא העולה ראשונה בבוקר, שלא יקדימו קרבן אחר לפניה.
הכא נמי מה שאמר הכתוב שעשו את כלי השרת מ"שארית הכסף" - כסף ראשון, שהוא כסף חשוב, שנתרם בקופות לצורך קרבנות, ולא מן השארית של הכסף!
מיתיבי על מה ששנינו שכלי שרת באים מתרומת הלשכה, מהא דתניא:
הקטורת וכל קרבנות צבור - באין מתרומת הלשכה.
מזבח הזהב ולבונה  2  וכלי שרת - באין מ"מותר נסכים", ונחלקו בו אמוראים במסכת מנחות מהו "מותר נסכים" (עיין ברש"י).

 2.  הגר"א מוחק את המילה "לבונה" לפי שהיא קרבן גמור, ובאה מתרומת הלשכה.
מזבח העולה הלשכות והעזרות - באין מקדשי בדק הבית.
חוץ לחומת העזרה - באין משירי הלשכות.
וזו היא ששנינו: חומת העיר ומגדלותיה וכל צרכי העיר - באין משירי הלשכה!
ומוכח מהברייתא הזאת שכלי השרת אינן נעשים מתרומת הלשכה!
ומשנינן: מחלוקת תנאי היא, שנחלקו בדבר.
דתנן במסכת שקלים (פרק רביעי הלכה ב):
מותר תרומה - מה היו עושין בה? - ריקועי זהב, ציפוי לבית קדשי הקדשים
רבי ישמעאל אומר:
מותר פירות (רווחים שעשה הקדש מהקרבנות, וכפי שיתבאר להלן) - לקיץ המזבח, להקריב עליו עולות של נדבת צבור כשאין קרבנות אחרים להקריב עליו, כדי שלא יהיה המזבח שומם.
ודבר זה נקרא "קיץ", משום שבאים קרבנות הציבור לנדבה אחר הקרבת עיקר הקרבנות שהם חובה, בדומה לפירות מתוקים הבאים לקינוח סעודה, לאחר הסעודה.
מותר תרומה - לכלי שרת.
רבי עקיבא אומר: מותר תרומה - לקיץ המזבח.
מותר נסכים - לכלי שרת.
רבי חנינא סגן הכהנים אומר:
מותר נסכים - לקיץ המזבח.
מותר תרומה - לכלי שרת.
וזה וזה, רבי עקיבא ורבי חנינא סגן הכהנים, לא היו מודים בפירות, כי לדעתם אין עושים מסחר לצורך רווח בממון הקדש.
ונמצא שתנא דבי ישמעאל הסובר שעושים כלי שרת מתרומת הלשכה הוא כמו שמצינו שכך סובר רבי ישמעאל עצמו, ואילו רבי עקיבא חולק עליו.
והוינן בה: "פירות" - מאי היא?
ומשנינן: דתניא: מותר תרומה, מה היו עושין בה? - לוקחין פירות בזול, ומוכרין אותם ביוקר. והשכר הרווח המתקבל - מקיצין בו את המזבח.
וזו היא ששנינו: מותר פירות - לקיץ המזבח.
ומבארת הגמרא: מאי "זה וזה, לא היו מודין בפירות"?
דתנן: מותר שירי לשכה - מה היו עושין בהן.
לוקחין בהן יינות שמנים וסלתות, והשכר להקדש, דברי רבי ישמעאל.
רבי עקיבא אומר: אין משתכרין בשל הקדש, ואף לא משתכרין בשל עניים.
ומבארת הגמרא את טעמו של רבי עקיבא:
בשל הקדש מאי טעמא לא משתכרים? - כי אין עניות במקום עשירות.
בשל עניים מאי טעמא לא? - דלמא מתרמי להו עניא, וליכא למיתבא ליה. שמא יזדמן לגבאי הצדקה עני, ולא תהיה להם אפשרות לתת לו כסף, כיון שהוא יהיה מושקע לעשיית רוח לצדקה.


דרשני המקוצר[edit]

מסכת כתובות בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב | דף נ ע"א | דף נ ע"ב | דף נא ע"א | דף נא ע"ב | דף נא ע"ב | דף נב ע"א | דף נב ע"ב | דף נג ע"א | דף נג ע"ב | דף נד ע"א | דף נד ע"ב | דף נה ע"א | דף נה ע"ב | דף נו ע"א | דף נו ע"ב | דף נז ע"א | דף נז ע"ב | דף נח ע"א | דף נח ע"ב | דף נט ע"א | דף נט ע"ב | דף ס ע"א | דף ס ע"ב | דף סא ע"א | דף סא ע"ב | דף סב ע"א | דף סב ע"ב | דף סג ע"א | דף סג ע"ב | דף סד ע"א | דף סד ע"ב | דף סה ע"א | דף סה ע"ב | דף סו ע"א | דף סו ע"ב | דף סז ע"א | דף סז ע"ב | דף סז ע"ב | דף סח ע"א | דף סח ע"ב | דף סט ע"א | דף סט ע"ב | דף ע ע"א | דף ע ע"ב | דף עא ע"א | דף עא ע"ב | דף עב ע"א | דף עב ע"ב | דף עג ע"א | דף עג ע"ב | דף עד ע"א | דף עד ע"ב | דף עה ע"א | דף עה ע"ב | דף עו ע"א | דף עו ע"ב | דף עו ע"ב | דף עז ע"א | דף עז ע"ב | דף עח ע"א | דף עח ע"ב | דף עט ע"א | דף עט ע"ב | דף פ ע"א | דף פ ע"ב | דף פא ע"א | דף פא ע"ב | דף פב ע"א | דף פב ע"א | דף פב ע"ב | דף פג ע"א | דף פג ע"ב | דף פד ע"א | דף פד ע"ב | דף פה ע"א | דף פה ע"ב | דף פו ע"א | דף פו ע"ב | דף פז ע"א | דף פז ע"ב | דף פח ע"א | דף פח ע"ב | דף פט ע"א | דף פט ע"ב | דף צ ע"א | דף צ ע"ב | דף צ ע"ב | דף צא ע"א | דף צא ע"ב | דף צב ע"א | דף צב ע"ב | דף צג ע"א | דף צג ע"ב | דף צד ע"א | דף צד ע"ב | דף צה ע"א | דף צה ע"ב | דף צו ע"א | דף צו ע"א | דף צו ע"ב | דף צז ע"א | דף צז ע"ב | דף צח ע"א | דף צח ע"ב | דף צט ע"א | דף צט ע"ב | דף ק ע"א | דף ק ע"ב | דף קא ע"א | דף קא ע"ב | דף קב ע"א | דף קב ע"ב | דף קג ע"א | דף קג ע"ב | דף קד ע"א | דף קד ע"ב | דף קה ע"א | דף קה ע"א | דף קה ע"ב | דף קו ע"א | דף קו ע"ב | דף קז ע"א | דף קז ע"א | דף קז ע"ב | דף קח ע"א | דף קח ע"ב | דף קט ע"א | דף קט ע"ב | דף קי ע"א | דף קי ע"ב | דף קיא ע"א | דף קיא ע"ב | דף קיא ע"ב | דף קיב ע"א | דף קיב ע"ב